מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מכירה· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק כז
הלכה א
המוכר את הספינה עד לצמד בקר. פ' המוכר את הספינה:
הלכה ג
המוכר את העול וכו' מכר את העגלה וכו' עד וכיוצא בהן: כתב הראב"ד ז"ל אע"פ שהוא כן בתוספתא אין סומכין עליה שאין הטעם שלה ברור והרב ז"ל לא הביא אותה עכ"ל: ואני אומר אנחנו מצאנוה בהלכות המדויקות ועליה סמכו רבותינו נ"ע:
הלכה ד
וכן המוכר את החמור כו' עד אין מביאין ראיה מן הדמים. פ' המוכר את הספינה (דף ע"ח):
הלכה ו
המוכר את השפחה עד שאין קונה חמורה לחלבה. תוספתא פ' המוכר את הספינה:
הלכה ח
האומר לחבירו ראש עבד זה וכו' עד נמכרת תמיד במטבחיים: כתב הראב"ד ז"ל דבר זה מצא אותו במסכת ערכין וכו': ואני אומר פ"ה בפ"א נתחלף לסופר דפ"ק דערכין ודאי מיתניא בשמעתין דנדון בכבודו. ומה שהצריך עיון הראב"ד ז"ל משום דמוקי לה בקדשי מזבח נ"ל דהיינו במסקנא ראשונה וכבר כתבה ר"מ ז"ל פ"ק דהלכות ערכין וחרמים לאותה מסקנא אבל במסקנא בתרייתא וסוגיין דתלמודא תלי בדבר שהנשמה תלויה בו כמ"ש כאן:
הלכה ט
המוכר את הראש בבהמה גסה כו' עד סוף הפרק. פ' המוכר את הספינה (דף פ"ג):