אור ברסלב

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מכירה· רבנו שם טוב אבן גאון

פרק יא · הלכה טז

הלכה טו

חייב עצמו בדבר שאינו קצוב כגון שאמר וכו' וכן הורו רבותי ומפני מה הפוסק וכו' עד הנקנים באמירה: כתב הראב"ד ז"ל רבותיו הורו וכו': ואני אומר ידוע ומפורסם לכל כי הוא יודע אבל ר"ל שאין דעתו מתיישב בכך ולא ס"ל וגם מה שכתב וכשתעיין יפה הכל דרך אחד ר"ל שטרי פסיקאתא ודברים הנקנין באמירה דרך אחד הוא. ואתה עתה דע לך כי עיקר הלכה זו בכתובות (דף ק"א) ריש פרק הנושא גבי פלוגתא דר"י ור"ל בהאומר לחבירו חייב אני לך מנה דר"י אמר חייב ור"ל אמר פטור ושקיל וטרי אפלוגתייהו ואקשינן עליה דר"ל ממתני' דהנושא את האשה ופסקה עמו שיהא זן את בתה ה' שנים ואוקמא ריש לקיש בשטרי פסיקאתא וכדר' גידל אמר רב דאר"ג א"ר כמה אתה נותן לבנך כך וכך כמה אתה נותן לבתך כך וכך עמדו וקדשו קנו הן הן הדברים הנקנין באמירה ודעת ר"י אלפס וישיבתו הקדושה רבינו יהוסף הלוי אבן מיג"ש ור"מ במז"ל דלית הלכתא כר"ל לגבי ר' יוחנן בעיקר פלוגתייהו מ"מ מתניתין הכי איתא כדאוקמה ר"ל ולפיכך כתבה ר"מ ז"ל בזה הדרך שלא תקשה עליך ועשה כדרך הגמרא כי כן דרכו מוכחת ויש לי ראיה גדולה בגיטין פרק הניזקין גמרא מתני' דאין מוציאין לאכילת פירות כו' וא"ר חנינא טעמיה לפי שאין קצובין ואותביה רב הונא בר מנוח מהא מתו בנותיהן ניזונות מנכסים ב"ח והיא ניזונת מנכסים משועבדין מפני שהיא כבעלת חוב ופרקינן הכא במאי עסקינן בשקנו מידו ואקשינן תו אי הכי בנות נמי ופרקינן בשקנו לזו ולא קנו לזו ופרקינן מאי פסקה ומהדרינן בת אשתו דהואי בשעת קניין מהני לה קניין בתו דלא הואי בשעת קניין לא מהני לה קניין ומהדר תלמודא תו לאוקומה בטעמי אחריני ומיהו לכולה סוגיין בת אשתו מיירי בקניין ודומיא דבתו דזכתה בשעת נשואין למיכל בתנאי ב"ד שהן הן הדברים הנקנין באמירה א"כ הם הם שטרי פסיקאתא והם הם שטרי אקנייתא לענין זה. גם רואה אני ר"ח ז"ל שפירש שם תיובתא דרב הונא בר מנוח לכולהו ועמד גם בשיטת ר"מ ורבותינו ראשונים ואחרונים נ"ע עמדו בשיטתם למדנו שדברי ר"מ ז"ל ורבותינו נ"ע מפורסמים אמתיים וכמ"ש ר"י אלפס ריש פ' הנושא וקורא לו גודר פרץ נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ:

תוכן העניינים

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מכירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה