מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מכירה· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ז · הלכה ג
הנותן דמי המטלטלין וכו' עד אבל אם חזר בו וכו' עד וטול את שלך: כתב הראב"ד ז"ל אני לא ידעתי מאין לו זה ההפרש וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו במציעא פ' הזהב (דף מ"ט) שלהי גמרא מתני' קמייתא דמי שפרע דגרסינן ההוא גברא דיהיב זוזי אשומשמי לסוף אייקר שומשמי הדרי בהו אמרו לית לן שומשמי שקול זוזך לא שקיל זוזי איגנוב אתו לקמיה דרבא אמר להו [כיון דאמרי לך שקול זוזך] לא מבעיא שומר שכר דלא הוי אלא אפילו שומר חנם נמי לא הוי אמרו ליה רבנן לרבא והא בעי לקבולי עליו מי שפרע א"ל אין ה"נ ע"כ. וכתב ר"י אלפס ז"ל בהלכות דהלכתא כרב פפא דאמר לא היו דברים מעולם ולא איתברר בגמרא מאי דיניה והסכים עם דעת רבינו האי גאון ז"ל דבההוא מעשה מוכר מיחייב באחריותו דבהלואה נינהו גביה דהא להכי יהבינהו ניהליה וכל אימת דלא קביל עליה מי שפרע לאו כל כמיניה דלימא ליה שקול זוזך דלא בעינא לאיחיובי בהו ומקבילנא עלי מי שפרע דעד דקביל עליה ברשותיה קיימי הילכך אי אתניסו משלם ואע"ג דמשלם כיון דאינו מעמיד לו מקח מקבל עליה מי שפרע עכ"ל בענין זה. ור"י אלפס ז"ל כתבו מפורש בריש שמעתין על דברי ר"י כמו שאני מעתיק בסמוך ובתורת לוקח כתב בספר מקח וממכר (בשער) שאם נאנס ורצה הלוקח לחזור בו חוזר ואינו מקבל מי שפרע שהרי אינו נותן לו כלום ולא תקנו מי שפרע אלא לחוזר בו ואינו רוצה ליטול מקחו עכ"ל וכ"כ מורי הרשב"א ז"ל על שמו בשמעתין ובההיא שמעתא דלעיל שאמרו כדרך שתקנו משיכה במוכרין כך תקנו משיכה בלקוחות והעיד שראה כתב ידו בזה ועל זה סמך ר"מ ז"ל כי כן ראוי שלא לחלוק על דברי הגאונים ז"ל שדבריהם דברי קבלה וגם פירש"י ז"ל וגם ר"ח ז"ל כאן בקדושין וכן דעת מורי הרשב"א ז"ל וכתב שכן הסכימו כל בעלי הוראה כי כל זמן שלא משך הלוקח מקחו ונאנס שנאנס למוכר ור"ת ז"ל הפריז על מדותיו שאפילו חוזר מחמת פחד אונס כעובדא דבי פרזק רופילא דשמעתין אין עליו מי שפרע שלא אמרו אלא החוזר משום יוקרא וזולא בלבד. ואתה עתה ראה גם ראה מה ראה הכותב שאמר כי לא ידע מאין לו זה ההפרש ואף כי הדעות רבות וחלוקות באלו ההלכות לכמה פנים וזה הדרך ישכון אור והיא דעת ר"מ ז"ל: