מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מכירה· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ג · הלכה יא
המקנה עבדים וקרקעות כו' אע"פ שאמר לו כו' עד לדעת עצמו: כתב הראב"ד ז"ל ולמה בעי שיהיו בתוכה וכו': ואני אומר העומד בשיטת ר"מ ז"ל עומד על עמדו יפה ומה שהקשה הראב"ד ז"ל מפרה וטלית שמעתין דפ"ק דנזיקין פריק לה דאיצטריך לאוקומי ההיא דעבד בכפות ולא אשכח טעמא ומשום טעמא דעבד אדעתא דנפשיה קא אזיל משא"כ בבהמות וחיות אע"פ שהן בעלי חיים וכ"ש בשאינן בעלי חיים. ומה שהקשה ממאה צאן ומאה חביות נמי תלמודא מקשי ליה בהדיה ומפרק לה בשמעתין דפ"ק דקדושין דקא פריך עלה ונזכינהו ניהליה במשיכה אגב אחר ופריק לא סמכא דעתיה סבר דילמא שמיט ואכיל והכי מסיק לה ומטונה נמי דהא מצינן נמי לתרוצי לקושיא קמייתא אלא שנויי דחיקי לא משנינן ופירוקא מעליא בעינן ואמינא כדעת ר"מ ז"ל פסיקנא כדכתיבנא מעיקרא: