מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מכירה· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק א
הלכה א
המקח אינו נקנה וכו' עד וכן בנותן מתנה ומקבלה. במציעא פ' הזהב (דף מ"ט):
הלכה ב
אבל אם נקנה המקח עד או בשטר או בחזקה. במציעא פ' הזהב ובבתרא פרק המוכר ופ"ק דקדושין:
הלכה ד
כיצד בכסף עד שיתן את הדמים. הכל פ"ק דקדושין (דף כ"ו):
הלכה ח
כיצד בחזקה מכר לו בית כו' עד אע"פ שאינו בפני הבעלים. בנזיקין פרק שור שנגח את הפרה ובב"ב פרק חזקת הבתים ובקדושין פרק קמא (דף כ"ו):
הלכה ט
המוכר בית לחבירו וכו' עד וכשהחזיק יקנה. פרק שור שנגח את הפרה (דף נ"ב):
הלכה י
כיצד המחזיק וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. פרק חזקת הבתים:
הלכה יג
המוכר שדה לחבירו עד ויסוב בה. בבא בתרא פ' המוכר פירות ובקדושין פ"ק:
הלכה טו
היתה הקרקע צחיח סלע עד משאר התשמיש: כתב הראב"ד ז"ל הא מלתא לא מיחוורא וכו': ואני אומר זאת ההלכה עיקרה פרק חזקת הבתים ורשב"ם ורבותינו בעלי התוס' ור"י אלפס ורבינו יהוסף הלוי בן מג"ש וגם הר"מ ז"ל מקוצי כלם קבלו ופירשו כלשון ר"מ ז"ל וגם אנחנו כך קבלנוה ומה שפירש הראב"ד ז"ל איני יודע אם היתה כך סברתו או קבלתו והרוצה יקבל:
הלכה טז
המוכר קרקע לחבירו וכו' עד יכול לחזור בו: כתב הראב"ד ז"ל כל זה הולך על הדרך שכתב עכ"ל: ואני אומר אמת הוא גם את זה לעומת זה פרק חזקת הבתים (דף ל"ה) אתמרא ומר לטעמיה ומר לטעמיה. ולי נראה כי זאת מורה על הראשונה להנצל מקושיית הראב"ד ז"ל שהרי זרעה עשה בה תועלת הקרקע ונרה לא עשה בה ולא כלום וכן לקיטת פירות לא הועיל באילן במעשיו ובזמירה הועיל ועשה בו מעשה אלמא הועילהו דבר והפכו למען תדע כי הכל שוה בקניין הקרקע וכדברי ר"מ ז"ל והראשונים נ"ע שעמדו בשיטה אחת:
וכן אם אסף המוכר עד ונעשו פירותיה שלו. פרק חזקת הבתים:
הלכה יז
עכו"ם אינו קונה בחזקה עד נתינת הכסף. בב"ב פרק חזקת הבתים (דף ל"ה) ופ"ב דבכורות:
וישראל הבא מחמת עכו"ם כו' עד ויש להן אונאה. פרק חזקת הבתים:
הלכה יח
כשם שהקרקע נקנית בכסף עד ואין אחד מהם יכול לחזור בו. בנזיקין פרק מרובה:
הלכה יט
המוכר לחבירו י' שדות עד סוף הפרק. פ"ק דקדושין (דף כ"ז) וב"ב בפ' המוכר את הבית (דף ס"ו):