מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מילה· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ג
הלכה א
המל מברך וכו' עד חבירו. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל"ז) וכן משמע פ"ק דפסחים (דף ז'):
אבל אם מל את בנו מברך למול את הבן. פרק קמא דפסחים:
ואבי הבן מברך ברכה וכו' עד ואין ראוי לעשות כן. פרק ר"א דמביא:
כתב הראב"ד ז"ל מסתברא כמ"ד בית דין או מיוחד שבעם מברך ונהגו אצלנו שהסנדק מברך: ואני אומר הסברא והמנהג אינה השגה אבל מחלוקת ישנה היא וטוב להניח כל מקום ומקום על מנהגו כדאמרינן בעלמא ונהרא נהרא ופשטיה כד"ן.
הלכה ב
ואם היו שם עומדין כו' עד לא שמתי. פרק רבי אליעזר דמילה (דף קל"ז):
הלכה ה
ואם מל עבד של אחרים מברך על מילת העבדים. הכי משמע פ"ק דפסחים (דף ז') בשמעתין דעל ביעור:
והמל אדם גדול עד ומל אותו. כך נראה בשמעתא בתרייתא דפרק מי שמתו (דף כ"ה) גבי ערוה בעששית:
גר שמל קודם שנתגייר כו' עד וכן אנדרוגינוס אין מברכין על מילתו מפני שאינו זכר ודאי. פרק במה מדליקין (דף כ"ג):
כתב הראב"ד ז"ל אם אנדרוגינוס ספק וכו' מפני שרוב עמי הארץ מעשרין הן: ואני אומר כבר שאלוהו חכמי לוניל ז"ל בחייו והשיב להם והנני מעתיק כאשר יעדתי בהלכות ברכות: שאלה יורינו רבינו והלא ספק תורה הוא וכו' (עיין בכ"מ לשון השו"ת) והוא הדין בכל ספק מצוה עכ"ל. וכן השיב רבינו האי ז"ל וכתבו הר"י אלפס בהלכה פרק רבי אליעזר דמילה והדברים עתיקים ודולה מים מבורות עמוקים ואינם צריכים חזוקים. כן דעתי נוטה:
הלכה ז
עכו"ם שצריך לחתוך ערלתו וכו' עד מותר לישראל למול אותו. פרק אין מעמידין (דף כ"ו):
מאוסה היא ערלה וכו'. בא וראה כמה היא חמורה מילה כו' עד סוף הפרק ואת בריתי אקים את יצחק. סוף פרק ארבעה נדרים (דף ל"ב) בשמעתין דכמה חביבה מילה לפני הקב"ה שלא נקרא אברהם אבינו שלם עד שמל שנאמר התהלך לפני והיה תמים:
סוף הספר