מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק יב · הלכה כג
אוצר של יין שהיו חביותיו עד היין אסור. ס"פ ר' ישמעאל:
ותינוק שנמצא כו' עד מותר כל היין. פ' בתרא דע"ז (דף ע') :
כתב הראב"ד ז"ל זה כתב בשביל שראה ההיא רביתא וכו': ואני אומר תמה אני על זאת הסברא מכמה טעמי חדא כיון דרביתא הואי מאי נתפש כגנב שייך בה השתא בת דעת לנסוכי לא חשיבא ליתפש כגנב חשיבא ועוד דאי בנתפשת כגנב היא אמאי לא פי' כן דוקא התלמוד בפירוש כמו שפירש פ' ר' ישמעאל דגרסינן ההוא כרבא דהוה יתיב בה חמרא דישראל ואשתכח דקאי עכו"ם התם ביני דני אמר רבא אם נתפס עליו כגנב חמרא שרי ואי לא אסיר ועוד דהא בפרק בתרא דע"ז לעיל מהאי עובדא דההיא רביתא גרסינן ההיא אושפיזא דהוה יתיב בי חמרא דישראל ועכו"ם אשתכח דהוה קאי ביני דני אמר רבא אם נתפס עליו כגנב שרי ואם לא אסיר ובתר הכי סידר בעל התלמוד והפסיק בהנהו עובדי דההוא ישראל ועכו"ם דהוו יתבי ושתו חמרא שמע ישראל קל צלויי כו' וגם בההיא ישראל ועכו"ם כו' וגם בההיא אריא דנהים כו' וגם בההוא גנבא דסליק כו' ובתר כולהו סידר מעשה דההיא רביתא כו' ואי ס"ד דבנתפסת כגנב דוקא מיירי הוה ליה לסדורה בתר עובדא קמא ואף כי תנייה סתם הוה אמינא דומיא דעובדא קמא הוא ולאו כי רוכלא ליחשיב וליזיל אלא ודאי כיון דאפסיק בהנך עובדי כלהו דלא מיירי בנתפס עליו ותנייה סתמא שמע מינה בכל ענין איתוקם ועוד דבר מדין כי בעינן נתפס עליו כגנב איכא לאחזוקי דלא נגע משום דמירתת או אפכא אלא בהאי רביתא דאשתכח אופיא בידה אנן סהדי דלא אירתתא ולא שריוה אלא לפי שהיתה תינוקת ובכל ענין וכן נראה דעת רבותינו בעלי התוס' ורש"י ז"ל היה מפרש בתינוקת שאינה יודעת בטיב נסוך אבל בגדולה לא תלינן לקולא ורבותינו בעלי התוס' ז"ל אמרו כי מאחר שלא מצינו חלוק זה בתלמוד בכל ענין נאמרה ומינה שמעינן לנתפסת כגנב דבין בזה ובין בזה קא מיירי הואיל ולא מצינו חלוק זה בתלמוד וכר"ם ז"ל: