מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק י · הלכה יט
הטבל כיצד כו' עד ובתרומת מעשר. בתוספתא פ"ק דזבחים (דף י"ב) ופ' הנשרפין (דף פ"ג) ופ"ב דבכורים (משנה ג') ופרק הלוקח:
כתב הראב"ד ז"ל סברא היא זו וכו': ואני אומר הלכה זו פ"ק דזבחים (דף י"ב) עיקרה דמוכח חיוב מיתה מולא יחללו את קדשי בני ישראל וכו' בעתיד לתרום הכתוב מדבר ובספרי פרשת ראה ובסנהדרין פרק אלו הנשרפין ומה שכתב הראב"ד ז"ל על חיוב מלקות שכתב ר"מ ז"ל שהיא סברא תמה אני במי שהכל לפניו מסודר כשולחן ערוך איך יתלה תלמוד המסודר בגמ' על דרך הסברא וגם אני כתבתי שכל מ"ש הוא מסודר בגמרא אלא א"כ פירשו וגם זה מסודר במס' מכות דגרסי' פ' ואלו הן הלוקין (דף ט"ז) גמרא מתניתין דאכל טבל כו' אמר רב אכל טבל טבול למעשר עני לוקה כמאן כי האי תנא דתניא ר' יוסי אומר יכול לא יהא חייב אלא על הטבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה גדולה ולא הורם ממנו מעשר ראשון מעשר ראשון ולא מעשר שני ואפילו מעשר עני מנין ת"ל לא תוכל לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר ואכלו בשעריך ושבעו מה להלן מעשר עני אף כאן מעשר עני ואמר רחמנא לא תוכל ע"כ. וה"נ איתא בסיפרי פרשת ראה דגרסי' ר"י הגלילי אומר יכול לא יהא חייב אלא על טבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה ולא הורם ממנו מעשר כו' כלשון פרק הלוקין וכיון דקתני תרומה התם אחד תרומה גדולה ואחד תרומת מעשר במשמע דאינון בחיוב מיתה מג"ש דחלול חלול ותרוייהו מקרו קדש ותרומה ולא יחללו את שם קדשי תרוייהו משמע ובפרק הלוקין לא הוזכר טבל תרומה כלל משום דהוי במיתה אלא טבל מעשר דהוי במלקות ובשיטפא דתלמודא אשכחן דפריק הכא בשטבל טבל לתרומה גדולה ולתרומת מעשר עסיקינן אלמא כי הדדי נינהו וזה פשוט: