מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ט
הלכה א
בשר בחלב אסור לבשלו ואסור לאכלו מה"ת ואסור בהנאה. פרק האיש מקדש ופ' כל הבשר (דף קט"ו) :
ואסור בהנאה וכו' עד גדי בחלב אמו. סוף מס' תמורה ופ' כל שעה (דף כ"ד) :
וכן האוכל כזית משניהם עד אלא שדבר הכתוב בהווה. פרק כל הבשר (דף ק"ח) :
אבל בשר בהמה טהורה עד משום בשר בחלב. פרק כל הבשר (דף קי"ג) ופרק רבי אליעזר דהביא (שבת דף ק"ל) :
הלכה ד
וכן בשר חיה ועוף עד מותר לאכלן בחלב. פרק כל הבשר (דף ק"ד) :
הלכה ו
המעושן והמבושל וכו'. כן משמע בנדרים בירושלמי פרק הנודר מן המבושל (דף ל"ט) :
וכן המבשל בשר בחלב עד ונתערב עם שאר החלב. פרק כל הבשר (דף קי"ג קי"ד) :
הלכה ט
נפל חלב לתוך קדרה של בשר וכו' בד"א בשלא נער את הקדרה וכו' וכן אם נפל חלב לתוך המרק וכו' עד ואם לאו מותרת. פ' כל הבשר (דף ק"ח) :
כתב הראב"ד ז"ל אנו אומרין שלא שמענו וכו' ואם היא נבלה מה צורך לניעור שיצא משם חלב עכ"ל: ואני אומר כבר כתבתי כמה פעמים שאין כוונתי בזה החיבור לסתור אלא לבנות בע"ה וכ"ש בדין הזה שהוא מחלוקת ישנה פ' כל הבשר בין הראשונים רש"י ורבינו אפרים הצרפתים ור"י הזקן ושאר רבותינו בעלי התוס' יש אומרים בכה ויש אומרים בכה ולכולם יש פנים בהלכה ואלו ואלו דברי אלהים חיים ומאחר שאין תימה על ר"מ ז"ל מעל עצמו אין לי עסק עתה בו ואף שכבר הקשו ותירצו רבותינו בעלי התוס' ז"ל זה ויותר מזה ואומר בקצרה דכי אסיקנא בגמ' דפליט ולא בלע בקדרה רותחת ואסקה קודם וסילק את האיסור וכמ"ש ר"מ ז"ל בזה הפרק והוא נכון:
הלכה י
אם לא נמצא נכרי עד וכחל מן המנין. פ' כל הבשר ומקצתו עוד פ' גיד הנשה:
הלכה יא
אם לא נמצא נכרי עד וכחל מן המנין. פ' כל הבשר ומקצתו עוד פ' גיד הנשה:
הלכה יג
כיצד אם היה הכל כו' עד לא כמות שהיה בשעה שנפל. פ' גיד הנשה (דף צ"ז) :
הלכה יד
אין צולין את הכחל כו' עד מפני חשש זה אסרו גבינת העכו"ם כמו שביארנו. פ' כל הבשר (דף קי"א) :
כתב הראב"ד ז"ל דברי רבינו אבן מגש ז"ל וכו': ואני אומר דברי רבינו אין צריכין חיזוק ודיו שהוא מודה לו שהסכים על דעת רבו ואם הוא יש לו דרך אחרת אין לנו עסק בזה החבור:
הלכה יז
הבשר לבדו מותר וכו' עד אינו כרותח: כתב הראב"ד ז"ל לא כיון יפה כו': ואני אומר גם זה מחלוקת ישנה הוא פ' כל הבשר (דף קי"ב) ופ' כיצד צולין (דף ע"ו) ולכדא דכמכא גרסי' ולכולם יש פנים בהלכות ואם לא ירד לפרש שאינו נאכל מחמת מלחו יפה עשה כי ממה שפירש בנאכל תבין למי שאינו נאכל וכן כל התורה כולה מכלל הן אתה שומע לאו:
הלכה יט
עוף שחוט כו' עד הרי זה אסור. פ' כיצד צולין (דף ע"ו) ופרק כל הבשר:
הלכה כ
אסור להעלות העוף כו' עד כדי שיאכל עמו. פ"ה דעדיות (משנה ב') ופ' כל הבשר (דף ק"ד ק"ז) :
הלכה כב
אין לשין את העיסה כו' עד הרי זה מותר. פרק דם חטאת (דף צ"ה) ופ' כל שעה (דף ל"ז) ובמציעא פרק השוכר את הפועלים (דף צ"א) :
הלכה כג
פת שאפאה כו' עד לאכלן בחלב. פרק כיצד צולין:
קערה שאכלו בה בשר כו' עד אבל המניח כד החומץ בצד הכמך: כתב הראב"ד ז"ל גירסא אחרת יש אצלנו עכ"ל: ואני אומר זו אינה השגה ואינו חדוש שנוי הגירסא אבל ר"מ ז"ל יפה עשה שחייב אדם לומר כלשון רבו וגירסא טובה היא שלו פ' כל הבשר ורבינו וגאונים גורסים כן וטעם נכון נתן בו שאין כד החומץ שואב ממנו עכ"ל:
הלכה כו
מי שאכל כו' עד סוף הפרק. פ' כל הבשר (דף ק"ד) :