מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ו · הלכה א
האוכל כזית מן הדם כו' עד צבי ויחמור. בכריתות פרק דם שחיטה (דף כ') ובת"כ פרשת צו:
אבל דם דגים וחגבים וכו' עד ושתהו מותר. פרק דם שחיטה ופ"ב דבכורים:
כתב הראב"ד ז"ל אלא שאסרוהו במכונס וכו': ואני אומר עיקר הלכה זו בכריתות פרק דם שחיטה (דף כ"א:) דגרסי' התם אמר רב דם דגים שכינסו אסור מיתיבי דם דגים דם חגבים מותר ואפילו לכתחלה ופריק ההוא בשלא כינסו כי קאמר רב בשכינסו והדרינן על הדין פירוקא דכוותיה גבי מהלכי שתים בשלא כינסו נמי מי אסור והתניא דם שעל גבי ככר גורדו ואוכלו ושל בין השינים מוצצו ובולעו ואינו חושש ופריק כי תניא ההיא מתניתא דאית ביה קשקשין ויס"ג אלא כי תניא כו' וכן גורס ר"י אלפס ז"ל שהביאה פרק כל הבשר וכזה דעת הראב"ד ז"ל וגם הר"ם מקוצ"י ז"ל כן כתב. ולדעתם זה התירוץ הוא עיקר כסוגיין בכוליה תלמודא דכי קאמר אלא מהדר הדר מכולהו פירוקי ושינויי ומקיים להאי בתרא. אמנם ר"מ ז"ל רוח אחרת עמו שאינו גורס אלא ולפיכך הו"ל שינויא בעלמא ולאו דסמכא הוא וכן בגירסאות המדוייקות שלנו בספרד ובצרפת אין גורסין אלא וכן משמע בכתובות פ' אע"פ כי פריך מיהא דדם מהלכי שתים דמוקים לה כדפרי' כדלקמן בהא שמעתא לרב ששת אלמא ליתיה להאי שינויא אלא דיחויא בעלמא ולאו דסמכא הוא. ועוד יש לי ראיה דתנן להדיא פ"ב דבכורים ודם השרץ אין חייבין עליו כלומר כשהתרו בו משום דם אין חייבין עליו כשאר דם בהמה וחיה שהוא כרת אלא איסורא בלחוד כמי שאוכל בשר השרץ וכדאמרי' בת"כ וזה לכם הטמא לרבות דם השרץ שיהיה כבשרו וכן כתב ר"מ בפירוש המשניות שלו דוק מינה שאם היו הדגים עצמן טהורין מותר גם דמן לכתחלה וה"נ משמע מתניתין דפרק דם שחיטה דקתני דם דגים דם חגבים דם שרצים דם התמצית אין חייבין עליה דמשמע הא איסורא איכא ומדקתני להו דומיא דטמאים משמע הא בטהורים מותר לכתחלה ועוד דהא אפילו לדעת הראב"ד ז"ל והעומדים בשיטתו כי איכא קשקשים מפני מראית העין מותר לכתחלה בכל ענין ואנן קי"ל פרק במה אשה יוצאה כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור ומכלל לאו אתה שומע הן בכל התורה כלה ומעתה הואיל ובחדרי חדרים מותר בלא קשקשין מעיקר דינא למראית העין נמי לא חיישינן ולא שבקינן מסקנא דכתובות פרק אע"פ דסמכי עלה כולהו רבוותא וגם רבינו השר משנ"ץ ז"ל ופשיטותא דמתני' וברייתא משום שינויי דחיקי וכי דייקת לשון ר"מ ז"ל הכי משמע שכתב לפיכך כלומר לפי הדברים שאמרנו יצא לנו מה שנאמר לפנינו אלמא משם לקחו כמו שפירשתי:
ודם חגבים ודגים טמאים אסור וכו' עד כמו שביארנו. פ"ק דכריתות (דף ו') ובת"כ: