מגדל עוז על משנה תורה, הלכות יסודי התורה· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ו
הלכה א
כל המאבד שם מן השמות עד לה' אלהיכם. מימרא דר' ישמעאל בספרי פרשת ראה ובפ' כל כתבי הקדש (דף ק"ד) ובסוף מכות (דף כ"ב) :
הלכה ב
ושבעה שמות הם כו' עד מכת מרדות. סוף פ' שבועת העדות (דף ל"ה) ופ"ד דמס' סופרים:
הלכה ד
כתב אל"ף למ"ד מאלהים עד שי"ן דלי"ת משדי צ"ב מצבאות. פ' שבועת העדות (דף ל"ה) :
השיב הראב"ד ז"ל זה אינו כלום וכו' הרי אלו נמחקין, עכ"ל: ואני אומר איני מבין תשובת הראב"ד ז"ל שהרי ר"מ ז"ל כן כתב והכי גרסינן לה פ' שבועת העדות. ת"ר כתב א"ל מאלהים י"ה מיהו"ה הרי זה אינו נמחק שי"ן דלי"ת משדי צ"ב מצבאות הרי זה נמחק ר' יוסי אומר צבאות כולו נמחק מפני שנקרא על שם שרי צבאות ישראל. אמר שמואל אין הלכה כר' יוסי. נמצאת אומר הלכה כת"ק דברייתא וה"נ סתם לן תנא במס' סופרים פ' ד' בהלכה ב' ולא קא מפליג חד עילויה התם. ולפי דעתי נוסח החבור שהגיה ממנו הראב"ד ז"ל ט"ס היה במקום הזה שהוסיף בו אין אבל שניהם לא מעלו כד"ן:
הלכה ה
שאר הכנויין עד למוחקן. פ' שבועת העדות (דף ל"ה) :
הלכה ו
כלי שהיה שם כתוב עליו וכו' עד וגונזו. תלמוד ערוך הוא פ"ק דערכין (דף ז') ובפרק במה אשה (דף ס"א) ושאר לשון בבא זו בהלכות גדולות:
וכן אם היה שם כתוב כו' עד בפני השם ערום. שבת פ' כל כתבי הקדש (דף ק"כ):
הלכה ז
הסותר אפילו אבן אחת עד לא תעשון כן. בספרי פ' ראה:
הלכה ח
כתבי הקדש כלם עד או שכתבן וכו'. סוגיא היא במסכת שבת (דף קי"ז) פ' כל כתבי הקודש ואליבא דר"ט בשמעתא דהגליונין:
הלכה ט
כל השמות האמורים באברהם עד סוף הפ'. פ' שבועת העדות (דף ל"ה) :