מגדל עוז על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ב · הלכה יא
היו היבמין רבים עד כולן שוין כו' עד לא מרדה. פ"ב דיבמות (דף כ"ד) :
כתב הראב"ד ז"ל ואיך יאמר שכולן שוין וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא מימים קדמונים בין רבותינו בעלי התוספות והספרים הישנים פ"ב דיבמות (דף כ"ד) גמרא מתניתין דמצוה בגדול כו' שיש גורסין בהא דאביי קשישא לא רצה הולכים אצל קטן ופר"י אצל קטן ממנו שהוא גדול משאר האחין ופסק כן ורבים עמדו בשיטתו וכ"כ הר"ם ז"ל מקוצי ובשיטה זו עמד הראב"ד ז"ל וגירסא מפורשת יותר אמנם ר"מ ז"ל רוח אחרת וטעמים רבים בטעמו חדא דגירסתו ספרדית מקובלת לו והיא אצלו הולכין אצל אחין אלמא כולן שוין ועוד שהרי משנה שלימה שנינו אותה בזה הלשון פרק החולץ (דף ל"ט) מצוה בגדול ליבם לא רצה הולכים אצל האחין לא רצו חוזרין אצל הגדול ואומרין לו עליך מצוה או חלוץ או יבם ועוד דאפילו תימא כי גירסת אביי קשישא חולק עם המשנה מ"מ לא שבקינן מתניתין ועבדינן כברייתא ואפילו היתה סתמא כ"ש שהיא יחידאה וסתם מתניתין מוסכמת סתמה רבי ועוד דאמר ר"י בכל התלמוד הלכה כסתם משנה ועוד דהא סוגיין בגמרא דילה שקיל וטרי ומותיב מינה כמה זמנין מכלל דהלכתא היא ודאביי קשישא לא מותיב מינה מכלל דלא קים ליה בגווה או לא מיתניא בי ר' חייא ובי ר' אושעיא ולא מותבינן מינה בבי מדרשא וגם ר"י אלפס ז"ל סמייה מן ההלכות דפ"ב מקמי הא מתני' דפרק החולץ ורבים מרבותינו בעלי התוספות כן גורסין ומסכימים וכן הוא בירושלמי ועל כן הסכים יפה ר"מ ז"ל:
ולא עוד אלא אם היה אחד כו' עד כדין כל מורדת. פרק החולץ נתבארו הדינים ופ"ב דיבמות ופרק המדיר (דף ע"ה) פרק אע"פ (דף ס"ד) וכולהו סוגיין מוכחן כי היבם והיבמה שוין: