מגדל עוז על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ח · הלכה ח
בזמן הזה עד בחרוסת ואוכל. פ' ערבי פסחים (דף קט"ז):
כתב הראב"ד ז"ל זה הבל עכ"ל: ואני אומר דעתי מהבל מעט דהא קמן סוף מכילתין דפסחים פסקינן כרבא דאמר מצה בזמן הזה דרבנן ובשמעתין דטבול אסיקנא דבעי תרי טבולי כדי שישאלו ואי לא הא לא קיימא הא וכן קבלנו מרבותינו ז"ל שאין אכילה חשובה בלא טיבול אלא שמטבלים ראשון בחומץ כפירוש ר"ת ז"ל משום קפא שלא הוזכרה במשנה בהדיא אבל מ"מ מודים שצריך טבול וערב לי קבלתנו שבספרד שאנו מרככין החרוסת בחומץ דאיכא תרתי על כן אני רואה דברי ר"מ ז"ל נכונים:
וחוזר ומברך על אכילת עד כמו ארבעה כוסות. פרק ערבי פסחים (שם):
ויש לו לגמור עד מקום סעודה. כתב הראב"ד ז"ל שאין הדעת מקבלת וכו': ואני אומר ר"י אלפס ז"ל כתב כן בסוף ערבי פסחים ויפה עשה ר"מ ז"ל שחייב אדם לומר כלשון רבו ואין לי להכריע בסברות אלא ממה שאמרו ריש פרק ערבי פסחים: (מכאן ועד סוף הפרק חסר כי ההעתק היה ישן):
סוף הספר