אור ברסלב

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק· רבנו שם טוב אבן גאון

פרק ד · הלכה יב

הלכה יא

מי שחציו עבד וחציו בן חורין וכו' עד לעצמו: כתב הראב"ד נ"ל זה הדין כמשנה ראשונה וכו': ואני אומר לבי מהסס אם הראב"ד ז"ל יאמר דבר זה דהני משניות תרוייהו תננהי בגיטין פרק השולח (דף מ"א) מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי בית הלל אמרו להם ב"ש תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול יבטל והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר לא תהו בראה לשבת יצרה אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו וחזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש ע"כ. וגרסינן עלה בגמ' ת"ר המשחרר חצי עבדו רבי אומר קנה וחכ"א לא קנה אמר רבה מחלוקת בשטר דרבי סבר כו' אבל כסף דברי הכל קנה ורב יוסף פליג עליה ואמר מחלוקת בכסף דרבי סבר וכו' אבל בשטר דברי הכל קנה ושקלינן וטרינן עלה טובא בשמעתין לברורי ולאסוקי פלוגתייהו ואסיקנא דהלכתא כרבה דקי"ל בכוליה תלמודא רבה ורב יוסף הלכתא כרבה בר משדה ענין ומחצה וכ"פ ר"י אלפס ז"ל אלמא משכחת ליה לעבד חציו בן חורין כגון שפדה עצמו מרבו בכסף ועוד משכחת לה בעבד של שני שותפין ואפילו לרב יוסף תדע דהא תנן מי שחציו עבד וחציו בן חורין אלמא איתיה ורב יוסף לא תנא הוא לאפלוגי על מתני' והא קמן דתלמודא קא מקשי ליה מיניה לרב יוסף לימא רבי היא ולא רבנן ומהדר אמר רבינא בעבד של שני שותפין ודברי הכל ורבינא בתרא הוא והלכתא כוותיה וכ"פ רבינו יצחק אלפסי ז"ל ועוד משכחת לה בענין שלישי כגון שחרר חציו ומכר חציו או שחרר חציו ונתן חציו מתנה כדגרסינן התם נמי בההיא שמעתא אמר רבה מחלוקת בשיחרר חציו והניח חציו אבל שיחרר חציו ומכר חציו או נתן במתנה חציו כיון דקא נפיק מיניה כוליה קני ועוד הגע עצמך שלא כתב או בעוד שהיו הולכין לב"ד לכוף אותו לשחרר לעבד ולכתוב שטר על חצי דמיו האי ממונא למאן ובר מן דין ע"כ לא פליגי ב"ש וב"ה אלא לענין שפחה ובת חורין משום דאיסורא היא אבל בכה"ג דממונא הוא כ"ע מודו כמשנה ראשונה תדע דגרסינן להדיא בסוף ההיא סוגיא דהשולח (דף מ"ב) נגחו שור יום של רבו לרבו יום של עצמו לעצמו ואקשינן אלא מעתה יום של רבו ישא שפחה ויום של עצמו ישא בת חורין ופרקינן איסורא לא קאמרינן אלמא מטעמא דאיסורא חזרו ב"ה להורות כבית שמאי אבל מטעמא דממונא לא ומוקמינן לה נמי לההיא מימרא בשהכהו אדם ואע"ג דבתר הכי אמרינן א"נ מימרא היא ומימרא לרבא לא סבירא ליה דחייה בעלמא היא ולא שבקינן פירוקא דלא פליגי וסמכינן אשינויא דפליגי. ומכל הני טעמי לבי מהסס לומר שלא אמר הראב"ד ז"ל דבר זה ויפה כתב ר"מ ז"ל וחיבר כל דבר ודבר במקומו ונמוקו עמו בכאן כההיא מימרא בתרייתא דדינא דחובל ומזיק היא ובס' קניין פ"ח דהלכות עבדים שאר הדינין שכתבתי ופרטיהן על הסדר:

תוכן העניינים

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה