מגדל עוז על משנה תורה, הלכות גניבה· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ב · הלכה ו
הגונב משל אביו עד תשלומי ד' וה'. פ' מרובה:
גנב וטבח או מכר וכו' ואם הקדיש כו' בד"א בשהקדיש אחר יאוש וכו' עד משלם תשלומי ד' וה': כתב הראב"ד קצר בכאן וכו': ואני אומר הרבה פעמים כתבתי כי ר"מ ז"ל בזה החבור לא חבר אלא דרך ארוכה וקצרה וכן עשה בדין הזה שהוא ברייתא ומקשה מינה ר"י לריש לקיש פרק מרובה גמרא מתני' דאין הגונב אחר הגנב כו' בשמעתין דהמוכר לפני יאוש כו' ודחיק לה ושקיל וטרי עלה ומוקי בהאי גוונא ממש כדברי ר"מ ז"ל ומה שביאר הראב"ד ז"ל אינו מפורש אלא דיוק מובן הוא מן הסוגיא שם וגם ר"ח ז"ל כללו כדרך התלמוד בתחלת זה הפרק ומה שהקשה הראב"ד ז"ל מה לי משעבדי להקדש כו' נאמרה פרק שבועת הדיינין (דף מ"ב ע"ב) סוף גמרא מתניתין דאין נשבעין על טענת חרש גבי ליפרע מנכסין משועבדים או מן ההקדש לא יפרע אלא בשבועה דמה לי משעבדי כו' אבל הכא לא שייך: