מגדל עוז על משנה תורה, הלכות גירושין· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק יג
הלכה א
האשה שאמרה כו' עד ואין סומכין על דבריהם. ביבמות פ' האשה שלום (דף ק"ט קי"ד) :
הלכה ט
שמע מן התינוקות עד להטיל אימה על זה. ביבמות פרק האשה בתרא (דף קכ"א) :
הלכה יג
וכן אם שמע מערכאות של עכו"ם עד הרי זה מעידין עליו שמת. פרק האשה בתרא (דף קכ"א קכ"ב) ביבמות ומקצת בגיטין פ' כל הגט (דף כ"ח) ומביא ר"י אלפס ז"ל בהלכות סוף יבמות:
הלכה יט
עד אחד אומר ראיתיו שמת עד אם נשאת לא תצא. פרק האשה שלום (דף קט"ו) :
הלכה כ
וכן האשה שהעיד לה עד הרי אלו משיאין את אשתו. ביבמות פרק האשה בתרא (דף קכ"א) :
הלכה כד
בא אחד ואמר עד אחר שמת. פ' בתרא דיבמות ופ' האשה שלום (דף קט"ו) :
כתב הראב"ד ז"ל והוא שלא הוחזקו שנים עכ"ל: ואני אומר ההלכה הזאת פ' בתרא דיבמות ובפ' האשה שלום במעשה יצחק ריש גלותא ופסקינן כרבא דאמר לא חיישינן לתרי יצחק דפליג עליה דאביי ופירש"י ז"ל כן דמיירי בשלא הוחזקו שנים דליכא למטעי וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' ז"ל וכדאיתא פ' כל הגט. ולדעתי גם ר"מ ז"ל דעתו כך אבל לא רצה לפרש מאחר שאין התלמוד מפרש אותו כמ"ש כמה פעמים אבל לענין גט שפירשו התלמוד כתב גם הוא ז"ל פ"ג מהלכות גירושין:
הלכה כה
יצא ישראל ועכו"ם מעמנו כו' עד ויזכיר שמו ושם עירו. ביבמות פ' האשה בתרא (דף קכ"ב) :
אבל אם אמר אחר וכו' עד תנשא אשתו. פ' האשה שלום (דף קט"ז) :
הלכה כח
מצאו כתוב בשטר עד ה"ז תנשא אשתו. פ' האשה שלום (יבמות דף קט"ז) ובירושלמי וכתב ר"י אלפס סוף ה' יבמות:
וכן מי שנשתתק כו' עד ותנשא אשתו. בגיטין פ' קורדיקוס (דף ע"א) באוקימתא דרב יוסף בר מניומי א"ר ששת:
ואין בודקין עדי אשה עד עגונה. ביבמות פ' האשה בתרא (דף קכ"ב) :
הלכה כט
אל יקשה בעיניך וכו' עד העד בשקר. פ' מצות חליצה ופ' החולץ ושם האריך ר"י אלפס בהלכות וריש פרק האשה שלום משמע כן ובכמה מקומות בתלמוד:
לפיכך הקילו חכמים בדבר זה והאמינו בו עד אחד מפי שפחה ומפי הכתב ובלא דרישה וחקירה כדי שלא יהו בנות ישראל עגונות: כתב הראב"ד א"נ דהיא דייקא ומנסבא מפני חומר שהחמרנו עליה בסופה עכ"ל: ואני אומר איני רואה זה הטעם מוזכר אלא בעד אחד בלבד אבל טעם עגונה שכתב ר"מ ז"ל מוזכר בכ"מ בעדות אשה ובשבויה הקילו משום עיגונא אכן על פי הסברא שניהם כאחד טובים:
סוף הספר