אור ברסלב

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבנו שם טוב אבן גאון

פרק י

פרק ט

הלכה א

עכו"ם בעל זרוע שאנס נכסי ישראל וירד לתוך שדהו וכו' בד"א בשהודו הבעלים וכו' עד הרי רביע הקרקע גזל בידו: כתב הראב"ד ז"ל זה המחבר היפך ועירבב וכו': ואני אומר אדרבה זה מורה על שלימותו כי חיבר דיני השמועה דגיטין בפרק הנזקין (דף נ"ח) וכללן עם אותה דבתרא פרק חזקת הבתים ור"פ הגוזל שהבאתי למעלה לראיה מפני שימצא דרך הגמרא שנושא ונותן בה בכאן ובכאן ואם בא לכתוב כל דין ודין בפ"ע לא יצא ממנו רק האריכות מה עשה חיבר שלשתן כאחד:

הלכה ד

היורד לתוך שדה חבירו וכו' עד אמר לו בעל השדה עקור אילנך שומעין לו: כתב הראב"ד ז"ל נ"ל שאין אומרים כך בארץ ישראל וכו': ואני אומר עיקר ההלכה זאת במציעא פרק השואל (דף ק"א) ואתמהה התלמוד אינו מחלק בזה ואנן מורינן אם איתא תלמודא הוה קאמר מיהו סברא היא ובלבד שיהא השדה עשויה לכך וכי דייקת נמי לישנא הכי משכחת לה דכייל וקאמר אם אינה עשויה ליטע ואם נטעה מאי ישוב הארץ איכא אדרבה עשויה לעקור ויזרעוה וזהו ישובה תדע דאמרינן בשבת פ' ר"ע (דף פ"ה) אלה בני החורי יושבי הארץ כו' עד שהיו בקיאין בישובה של ארץ כו' כדאיתא התם ואם ראויה לכך אפילו חוצה לארץ קאמר אומדין כמה אדם רוצה כו' לכן לא כתב ר"מ ז"ל אלא מה שמסודר בגמרא ואע"ג דאתיא מסברא כדרכו ז"ל:

אמר הנוטע עד הקרקע: כתב הראב"ד ז"ל ואפי' בחוצה לארץ וכו': ואני אומר שלא בא להוסיף כי טעם ההכחשה אינו מפני ישוב הארץ אלא מפני שהוא מזיק דשייך בכ"מ, אומר אני על זו הבו דלא לוסיף עלה:

הלכה ו

החצרות הרי הן ראויות לבנין וכו' עד כמנהג אותו מקום. נ"ל שזאת ההסכמה טובה ומסתייעת משמעתין דהמקיף את חבירו מג' רוחותיו פ"ק דבבא בתרא:

הלכה ז

היורד לשדה חבירו ברשות עד וידו על העליונה. פ' חזקת הבתים:

הלכה ח

היורד לשדה חבירו עד שומעין לו. במציעא פרק השואל (דף ק"א):

הלכה י

כל מי ששמין לו וכו' עד אינו צריך שבועה. בכתובות פ' האשה (דף ע"ט ע"ב):

הלכה יא

כל ששמין לו ונוטל וכו' עד שהקרקע בחזקת בעליה. פ"ק דבבא בתרא (דף ה'):

תוכן העניינים

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה