מגדל עוז על משנה תורה, הלכות ברכות· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ו · הלכה יח
לט אדם עד אע"פ שלא נטל ידיו: כתב הראב"ד ז"ל והלא אמרו לא התירו מפה אלא לאוכלי תרומה בלבד עכ"ל: ואני אומר דההיא אתיא לאפוקי אוכלי טהרות בלבד דגרס לה להדיא פרק כל הבשר ואישתמיטתיה הא דאמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל התירו מפה לאוכלי תרומה ולא התירו מפה לאוכלי טהרות ורב אמי ורב אסי כהני אוכלי תרומה הוו וכן פירש רש"י ז"ל שאוכלים חוליהן בטהרה אינן למודין להזהר ככהנים שהם זריזין. והבן כי מה שכתב ר"מ ז"ל אינו אלא לחולין גרידי ודין אוכלי טהרות חברו במקומו כי תשית אליו לבך פ"ח דהלכות שאר אבות הטומאות וביארו בלשון צח ויפה ולא השיגו שם הראב"ד ז"ל. ואם רצה אדם לומר דחולין גרידי חמירי מתרומה אני אומר לו אתמהא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא והלא חולין משום סרך תרומה גזרו בהן כמו שכתוב בשמעתין דפרק כל הבשר ואדרבא יש לי להקל בהם מדגרסינן בתוספתא דמסכת טהרות כל שהוא מטמא במשא אין נוטלין ממנו לידים דברי ר"מ ור' יהודה חולק עליו ומכשיר והלכה כר' יהודה ואפילו ר"מ לא פליג אלא בתרומה וטהרות אבל בחולין גרידי שרי דאי לא תימא הכי היכי נוטלין מעכו"ם ומנדה ולא נזהרים בהן מימי אבותיהם אלא ודאי חולין גרידי קילי וכ"כ הר"מ מקוצי ז"ל. שוב מצאתי למורי הרשב"א ז"ל שהסכים כדברי בשער הראשון של בית הקדושה בתורת הבית אשר לו ובזה נשאר דברי ר"מ ז"ל תריץ יתיב כד"ן:
המאכיל לאחרים כו' עד שהוא נותן לתוך פיו. פרק כל הבשר (דף ק"ז) :