אור ברסלב

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות ברכות· רבנו שם טוב אבן גאון

פרק ו · הלכה יג

הלכה יא

הכל כשרים ליתן לידים כו' עד והקוף נוטל לידים. פירקא קמא דידים ובתוספתא:
כתב הראב"ד ז"ל והלא אמרינן בגמרא דחולין וכו' אבל הקוף ולא כלום עכ"ל: ואני אומר אמת הוא כי דין הקוף שנוי סוף פרק קמא דמסכת ידים וכן שנינו מטה חבית על צדה ונוטל והקוף נותן לידים ר' יוסי פוסל בשנים אלו ופסק ר"מ ז"ל כתנא קמא דר' יוסי וכתב הר"מ ז"ל מקוצי דטעמא משום דסתמא דתלמודא כוותיה פרק שני דזבחים בשמעתין דמי כיור שהבאתי למעלה וה"ג לה איבעיא להו מהו לקדש ידיו ורגליו בכיור ממנו אמר רחמנא ולא בתוכו או דילמא אפילו בתוכו אלמא דעד כאן לא מספקא ליה אלא משום דכתיב ממנו הא לאו הכי פשיטא ליה דשרי והיינו כת"ק דרבי יוסי ולכך הסכים כדבריו וגם מורי הרשב"א ז"ל כך הסכים בתורת הבית שלו ולא דמיא ליה לאריתא דדלאי דפרק כל הבשר דהתם לא מכווני לנטילה כלל אלא להשקות בהמות או שדות בלבד. ומה שתמה הראב"ד ז"ל לומר שיהיה מעשה הקוף כלום וגריע ליה מחרש שוטה וקטן אדרבא איפכא מסתברא דאנן סהדי שהוא מדמה כל מה שהוא רואה ועושה כן מה שאין כן בחש"ו שאין להם דעת לדמות וללמוד לעשות ברמיזה כמוהו ויש לי להביא ראיה על זה מדאמרינן פרק הגוזל עצים גמרא מתניתין דנתן צמר לצבע בשמעתין דשבח סמנין על גבי הצמר דאסיק רבינא דהוא בתרא הכא במאי עסקינן כגון דצמר דחד וסמנין דחד ואתא קוף וצבעיה אלמא דמעשה קוף מילתא הוא. ועוד יש לי ראיה פשוטה דעדיפא עובדיה דקוף מדחרש ש"ו דגרסינן סוף מסכת מעילה גמרא מתניתין דשלח ביד חרש ש"ו אם עשו שליחותו בעל הבית מעל ומקשינן והא לאו בני שליחות נינהו ופריק רבי יוחנן כאותה ששנינו נתנו על גבי הקוף והוליכו על גבי הפיל והוליכו הרי עירוב אלמא עבדא שליחותיה הכא נמי עבדא שליחותיה עד כאן ומדעביד חש"ו כקוף ופיל מכלל דעדיף כוותיה. ועוד דבמנחות שילהי פרק שתי הלחם אסיק מר זוטרא ואיתימא רב אשי אפילו תימא בשלא קדם וסילקו וכל דבר שנעשה שלא כמצותו נעשה כמי שסדרו הקוף וההיא ודאי מעשה הוי אלא שאינו כמצותו וקיימא לן הכי. ועוד דפרק בכל מערבין גמרא מתניתין דנתנו לעירובו ביד חש"ו אינו עירוב אמרינן ואם אמר לאחר לקבלו ממנו הרי זה עירוב ואקשינן דילמא לא ממטי ליה ומהדרינן כדאמר רב חסדא אמר רב בעומד ורואהו הכא נמי בעומד ורואהו כו' עד היכא איתמר דרב חסדא אהא דתניא נתנו לפיל נתנו לקוף והוליכו אין זה עירוב ואם אמר לאחר לקבלו הימנו הרי זה עירוב ואקשינן עלה ודילמא לא ממטי ליה ומהדרינן אמר רב חסדא אמר רב בעומד ורואהו אלמא דינם שוה ומעשיהם מעשה וכל שכן בנטילת ידים שהוא עצמו רואהו ומקבל ממנו ואדעתיה קא עביד וזה פשוט ומ"מ קשיין ברייתות אהדדי לגבי עירוב וכבר הקשה אותם ותירצם רבינו אפרים הצרפתי ז"ל בתוס' ופריקו לה בתלתא פירוקי שפירי כמו שהוא חקוק בשיטת פרק בכל מערבין ואם רצית להעמיק תעיין שם כי כאן אינו מקומו אלא שהבאתיה לראיה לר"מ ז"ל וכד"ן:

תוכן העניינים

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה