מגדל עוז על משנה תורה, הלכות ברכות· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ו · הלכה א
כל האוכל הפת כו' עד תחלה וסוף. בחגיגה פרק אין דורשין (דף י"ח) :
אע"פ שהיא פת חולין כו' עד שיטול שתי ידיו. בחולין פרק כל הבשר (דף ק"ו) ופ"ק דשבת (דף י"ד) :
וכן כל דבר שטיבולו כו' עד יורוך. פרק ערבי פסחים (דף קט"ו) בגמרא פסקא דשני תבשילין והואיל והיא מצוה באסמכתא דוהתקדשתם סוף אלו דברים דמסכת ברכות (דף נ"ו) צריך לברך ועל זה סמך ר"מ ז"ל בזה הפסק וכ"כ מורי הרשב"א ז"ל בבית הקדושה בתורת הבית:
מים אחרונים אין מברכין עליהן כו' עד ביותר. פרק כל הבשר (דף ק"ו) :
כתב הראב"ד ז"ל אני שמעתי וכו' וכן חברתי בחיבורי ועיקר עכ"ל: ואני אומר כי רבותינו בעלי התוספות ז"ל והר"מ מקוצי הסכימו שלא לברך כלום כר"מ ז"ל והרב רבי יונה ז"ל כן הסכים והפריז על מדותיו והיה אומר בסימניו בשמתא נר"ש כלומר כל מי שבירך עליהם נטילה או רחיצה או שטיפה ואני סמכתי הדבר מן המקרא דכתיב שאו ידיכם קדש וברכו את ה' כלומר כשתשאו ידיכם קדש שזו היא רחיצה באותה שעה תברכו דהיינו נטילה ראשונה דאמרינן פירקא קמא דסוטה שנושאן אבל באחרונה משפילן כדבעינן למימר קמן כד"ן: