מגדל עוז על משנה תורה, הלכות ברכות· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ה · הלכה טו
שנים שאכלו כו' עד יצא ידי חובתו. פרק שלשה שאכלו (דף מ"ה) :
ובן מברך לאביו כו' עד בד"א שיצאו ידי חובתן כו' עד אלא החייב באותו דבר מן התורה כמותו. פרק מי שמתו (דף כ') ופרק לולב הגזול (דף ל"ח) :
כתב הראב"ד ז"ל אין הדברים כתקנן וכו' ואיתא בירושלמי עכ"ל: ואני אומר מה מקום לתפיסה זאת והלא הכל תלמוד ערוך הוא פיסקא ראשונה דפרק שלשה שאכלו ופרק כל הבשר ופיסקא שניה דבן מברך לאביו פרק מי שמתו וגם בפרק לולב הגזול דגרסינן בה באמת אמרו וכל באמת הלכה היא והירושלמי בפירוש הבבלי אנו מפרשים אותו וחילוק דברו שהקשה עליו מדמוציאין ונשמר מדרב עוירא קבלה היא בידינו והלכה רווחת היא בתלמודנו פרק מי שמתו ודברי הכל הוא שהם החמירו על עצמם עד כזית ועד כביצה בפלוגתא דר"מ ורבי יהודה והכל מודים בדרב עוירא שאין השיעורים הללו אלא מדברי סופרים כד"ן: וחכמי לוני"ל הרב ר' יונתן הכהן הגדול וחביריו ז"ל שאלו דבר זה מרמז"ל בסגנון יפה והשיב להם על נכון בחייו וז"ל השאלה יורנו רבינו והלא הלכה וכו' (עיין לשון השאלה והתשובה בכ"מ) שאותן הדברים ברורים ובנויים על עיקרי הברכות עכ"ל. ועל זה אני קורא שפתים ישק משיב דברים נכוחים: