מגדל עוז על משנה תורה, הלכות ברכות· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ד · הלכה ח
היו שותין וכו' אינם צריכין לחזור ולברך. פרק ערבי פסחים (דף ק"ו) :
כתב הראב"ד ז"ל עירבובי דברים יש כאן וכו' ואסור למישתי בלא ברכה: ואני אומר הלכות קבועות ופסוקות שנה ומנה כאן והנני מבאר אותן אחת לאחת בס"ד: מה שאמר תחלה אם היו כו' עד יקדשו זהו כמעשה דרב ברונא פרק כיסוי הדם וריש ערבי פסחים ומשום היסח הדעת כמו שכתבתי בסמוך וכדמסיק לה התם במכילתין. ומה שאמר ואם רצו לחזור ולשתות כו' עד ואחר כך ישתו זהו כדאמרינן בההוא עובדא הדר אמרו ליה הב לן ונישתי אמר להו רב ייבא סבא כיון דאמריתו הב ונבריך איתסר לכו למישתי ופירשו לה רבוואתא קמאי ז"ל משום דהויא הפסקה וכדאסיקנא פרק כיסוי הדם משום דמשתייא וברוכי כהדדי לא איפשר ומיהו אי בעי למישתי בתר דבריך ברכת המזון או מקמי דבריך אע"ג דלאו שפיר עביד צריך לברך עליה בתחלה ברכת הנהנין וכן הביא דבריהם ר"י אלפס ז"ל פרק ערבי פסחים גמרא מתניתין דלא יפחתו לו מארבע כוסות של יין. ומה שאמר שאם אמרו בואו ונבדיל אינן צריכין לחזור ולברך זהו מעובדא דלקמן סוף ההיא שמעתא דגרסינן רב חנניא בר שלמיא ותלמידי דרב הוו יתבי בסעודתא והוה קאי עילוייהו רב המנונא סבא אמרו ליה זיל חזי אי קדיש יומא נפסוק ונקבעיה לשבתא אמר להו לא צריכיתו שבתא היא דקבעה אנפשה הכי אמר רב כשם שהשבת קובעת למעשר כך קובעת לקידוש סבור מינה כשם שקובעת לקידוש כך קובעת להבדלה אמר להו רב עמרם הכי אמר רב להבדלה אינה קובעת והני מילי דקבעי וקאכלי ואתו מעיקרא אבל אתחולי לא מתחלינן ע"כ. למדנו דהיכא דקבעו מעיקרא כגון אלו שאמרנו כי השבת קובעת בכניסתה מפני שהשבת חשוב וגם קובע למעשר מתוך חשיבותו וגמרינן מינה דכי אמור לקדושי קידוש שבת כמו לברוכי הוא וחשיבא הפסקה והיסח הדעת ואסור למישתי אבל ביציאת שבת דהיינו הבדלה לא חשיב למיהוי היסח הדעת והפסקה דליתסר למישתי דהא דבר של חול הוא ומילתא דחול לא חשיבא ולא מידי ואע"ג דפירושא דהדא סוגיא בענינים אחרים פירשוה למדנו ממנה זה בלא ספק וגם אתה תראה בעיניך אם תדקדק בפירושיה וסוגיותיה. ומה שכתב הראב"ד ז"ל אע"פ שלא אמרו כו' כבר כתבו ר"מ ז"ל פרק כ"ט מהלכות שבת. ומה שחלק עליו בהבדלה יש לו פנים בהלכה אמנם דברי ר"מ ז"ל אין בהם עירבוב אלא כל טוב כמו שכתבתי שם בראיות בס"ד וכד"ן ואף כי אלו ואלו דברי אלהים חיים הם: