אור ברסלב

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו שם טוב אבן גאון

פרק יח · הלכה ו

הלכה ה

מתה האלמנה עד יורשי הבעל. פרק נערה שנתפתתה (דף נ"ב) ופרק אלמנה ניזונת (דף צ"ה:) :
כתב הראב"ד ז"ל דעתא קלישתא קא חזינא וכו': ואני אומר אדרבא דעתא אלימתא היא ולמדה מדרב ושמואל ס"פ כל הנשבעים (דף מ"ח) דאמרו לא שנו אלא שמת מלוה בחיי לוה אבל מת לוה בחיי מלוה כבר נתחייב מלוה לבני לוה שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו ופסקי' כותייהו לגמרי דאמרי' אם איתא לדרב ושמואל איתא ואסיקנא הבו דלא לוסיף עלה ומוקמינן התם ההיא דיורשי ראשון דפרק מי שהיה נשוי בנשבעה ומתה וכ"כ ר"י אלפס בהלכות ריש פרק מי שהיה נשוי ולמדו משם לכ"מ שצריכה פרעון שאין אדם מוריש שבועה ליורשיו שנמצאת הירושה בטלה וכן משמע לי לישנא דאין אדם מוריש שבועה וכו' דכיון דמוריש אין כאן יורשין נמי אין כאן כלל ומכח סברא זאת ג"כ למדנו לפרש משנתנו דריש פרק אלמנה ניזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן ואין חייבין בקבורתה יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה דמיירי בשנשבעה דאי לא נשבעה מוריש אין כאן ויורשין אין כאן כלל כמו שדקדקתי מדרב ושמואל וכן משמע מן הלשון כפול ומכופל ובלשון ר"מ ז"ל דכיון דקתני יורשי כתובתה חייבין בקבורתה יורשין למה לי והא לישנא יתירא היא ועוד ואין חייבין בקבורתה למה לי מדקתני יורשי כתובתה חייבין בקבורתה מכלל דהנך לאו חייבין בקבורתה נינהו אלא שמע מינה דלפעמים נקראו הם היורשים יורשי כתובתה דהיינו כשנשבעה ולפעמים נקראו בשם יורשים בלבד אבל לא יורשי כתובתה דהיינו כשלא נשבעה ואז נתחייבו יורשי הבעל שהם יורשי כתובתה לקברה ואע"ג דאנן סהדי דכל זמן שלא נשבעה לא נפרעה וזה תקנת חכמים היא ולא מסברא נחייבם וכדרב ושמואל וכדאסיקנא הבו דלא לוסיף עלה:

מעשה ידי האלמנה עד ידיו ורגליו. פרק אלמנה ניזונת (דף צ"ה) :

תוכן העניינים

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה