אור ברסלב

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו שם טוב אבן גאון

פרק ז · הלכה א

פרק ז

האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שירצה אבי עד אינה מקודשת: כתב הראב"ד ז"ל לא הסכים יפה לשמועה זו כו' שלא ימחה משמע עכ"ל: ואני אומר כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה כי הסוגיא שהביא הראב"ד היא במסכת קידושין (דף ס"ג) והשמיטה ר"י אלפס להשמיענו שאינה הלכה דהוו להו שינויי דחיקי ולא ברירי וסמך ר"מ ז"ל על סוגיא פשוטה ופירוקא תריצא לפום מסקנא דלית בה טימי במסכת כתובות (דף ע"ב) פרק המדיר גמרא מתניתין דהמקדש את האשה ע"מ כו' גבי מימרא דאמר רבא מחלוקת בטעות שתי נשים כו' עד אבל בטעות אשה אחת דברי הכל אינה צריכה הימנו גט ושקלינן וטרינן עלה טובא עד דאותבי' עלה מהא דתניא הריני בועליך ע"מ שאם ירצה אבא אע"פ שלא רצה האב הרי זו מקודשת ר"ש ב"י אומר משום ר"ש אם רצה האב מקודשת לא רצה האב אינה מקודשת והא הכא דטעות אשה אחת היא ופליגי ומסקינן התם בהא קמיפלגי דמר סבר ע"מ שאם ירצה אבא ע"מ שאם ישתוק האב והא שתיק ליה ומר סבר ע"מ שאם ירצה אבא שיאמר אבא אין והא לא אמר אין ע"כ. הנה עיניך רואות דסוגיין אזלא דע"מ שירצה אבא עד דאמר אבא אין דהיינו ר"ש דקאי כמתני' ושאר שינויי דקידושין לא חייש להו תלמודא בכתובות לא לתירוצא קמא ולא לתירוצא בתרא והדין היא סברא מעלייתא ודינא דקושטא מדאמרינן בכולי תלמודא היכי דמי גס לבו בהוראה כגון דאפליגו תרי תנאי או תרי אמוראי וסוגיין דעלמא כחד מינייהו ולא אזיל שאיל למאן דקשיש מיניה:

ע"מ שלא ימחה אבי עד הרי זו מקודשת. פרק המדיר ופרק האומר (דף ע"ג) :
כתב הראב"ד אם לא מיחה היינו שתק א"כ מה בין שישתוק לשלא ימחה עכ"ל: ואני אומר תימה אם יצא דבר זה מפי רבינו הקדוש הראב"ד ז"ל דהא סוגיא מחלפא היא פרק האומר דאוקימנא רישא ומציעתא בחד טעמא וסיפא בחד טעמא וכדאורי רבי ינאי אלא שאני רואה כל אחד הולך כפי שיטתו וכבר הוכחתי מסוגיית המדיר דעת ר"מ ז"ל וכן מוכיח על זה פרק האומר כי שנפרש רצה האב דאמר אין מפרשינן לא רצה דשתיק וכשנפרשהו רצה האב דשתיק דהיינו לא מיחה נפרש לא רצה דמיחה ושנה הדבר והפכו:

מת הבן ואח"כ שמע עד ולא תפול לפני יבם: כתב הראב"ד ואפילו שמע קודם שמת הבן וכו': ואני אומר יפה דקדק ר"מ ז"ל שהשוה מדות לשון המשנה פרק האומר דקתני מת האב הרי זו מקודשת מת הבן מלמדין אותו לומר שאינו רוצה ע"כ. ועל כרחין מת האב קודם שישמע קאמר וה"נ מת הבן קודם שישמע האב קאמר ורואה אני כי ריבוי לשונם ועניינם כל אחד הולך לפי שיטתו בפירוש ע"מ שירצה אבא שכתבתי בסמוך והוכחתי מסוגיי' פרק המדיר בירור דברי ר"מ ז"ל וגם סוגיית פרק האומר מוכחא על לשונו זה דכי אסיקנא פירוש משנתנו ע"מ שירצה ע"מ שישתוק אקשינן אימא סיפא מת הבן מלמדין אותו לומר שאינו רוצה אמאי והא שתיק ע"כ. דוק מינה דעל כרחין מיירי בשמת הבן ואח"כ שמע האב דאי בחיי הבן שמע האב דינו ידוע אם שתק אם לאו וכ"ש לפי המסקנא דמחה דלא שייך לשון מחאה אלא כשהבן חי אבל לאחר שמת מה צורך למחאה והלא כבר מת ולכך הוא צריך לימוד ששנינו במשנתנו מלמדין אותו שיאמר איני רוצה:

תוכן העניינים

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה