אור ברסלב

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו שם טוב אבן גאון

פרק ד · הלכה א

פרק ד

אין האשה מתקדשת עד הרי זו מקודשת. פ"ק דקידושין (דף ב') :
כתב הראב"ד ז"ל והוא שיאמר רוצה אני עכ"ל: ואני אומר איני יודע איך יפול זה הלשון כי אם הוא קידשה בעצמו ואמר לה הרי את מקודשת אין צורך ללשון אחר ואין לך רוצה אני גדול מזה ואם בשקידש ע"י אחר ועשאו שליח ג"כ הרי הוכחתי למעלה כי אפילו שתיקה כהודאה דמי ואם בשהיו מדברים על עסקי קידושין ופשט ידו ונתן לה מה צ"ל דבור אחר והלא הדברים ק"ו ומה אשה שאינה מתקדשת אלא לרצונה קי"ל דפשטה ידה וקבלה מידו מקודשת הואיל והיו מדברים על עסקי קידושין האיש שהוא מקדש בעל כרחו לא כ"ש, ועוד דהא קיחה קיחה ילפינן לקידושין משדה עפרון וקי"ל פרק חזקת הבתים (דף מ"א) תליוה וזבין זביניה זביני וכ"ש בלוקח אשה דיהיב זוזי וגם נותנין לו שפחה לשמשו ועוד דהא אמימר גופיה אמר התם תליוה וקדיש קידושיו קידושין ואע"ג דמר בר רב אשי ויש ספרים גורסים רב אשי פליג עלה אין קידושיו קדושין הוא פסק כאמימר דהא אותביה רבינא לרב אשי ואע"ג דשני ליה אשינויא דחיקא לא ניקום ולא שבקינן לדאמימר דמייתינן לה בתלמודא למילתיה כהלכתא פסיקתא ועוד דקאי כסתמא דתלמודא ריש פ"ק דקידושין דקאמר תנא האשה נקנית מדעתה אין בעל כרחה לא וכ"כ ר"י אלפס ז"ל ועל כן לא חילק ר"מ ז"ל זה החילוק וכתבו כפשטו בתלמוד ריש פ"ק דקידושין וכן דעת בעל הלכות גדולות ורב אחא משבחא שלא פסקו בבבא בתרא הלכתא כמאן מכלל שסמכו על פשטא דקידושין. ולפי דעתי השגה זו לא יצאה מפי רבינו ז"ל אלא אחד מן התלמידים כתבה שטעה בדברי בעל העיטור ז"ל שהעמיד ההיא דקידושין בדלא אמרה אין ופסק פרק חזקת הבתים כמר בר רב אשי והעמידה לפרש באשה תליוה אבל באיש דכ"ע לא הוו קידושין וחשבו סברא זו ואדרבה איפכא מסתברא ונמצא פסק ר"מ ז"ל נכון:

ויש לאיש לקדש נשים עד מדעתן. פרק האיש מקדש:

תוכן העניינים

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה