מגדל עוז על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק א
הלכה א
קודם מתן תורה עד לו לאשה. אומר אני זה מקרא מלא דבר הכתוב למה אמרת אחותי היא ואקח אותה לי לאשה אלמא בייחוד בלבד נקראת אשתו. גם להלכה זו כמה ראייות בתלמוד ובפרט פ' ד' מיתות (דף נז) אמרו להדיא והיא הלכה רווחא בעולת בעל יש להם ונכנסה לחופה ולא נבעלה אין להם ועוד גרסינן התם כי אתא רב דימי א"ר אלעזר א"ר חנינא בן נח שייחד שפחה לעבדו ובא עליה נהרג ושיילינן מאימת ומהדרינן מדקראו לה רביתא דפלניא אלמא בייחוד בעלמא נקראת אשתו וכן ראיתי להרמב"ן ז"ל שכתב כן:
כיון שנתנה תורה נצטוו עד כי יקח איש אשה. פרק קמא דקידושין (דף ד') :
הלכה ב
וליקוחין אלו עד או מאורסת. ריש פרק קמא דקידושין (דף ב') :
הלכה ג
וכיון שנקנית צריכה גט. משנה היא סוף פרק הנחנקין (דף פ"ט) . ומסתייעא פ"ק דקידושין ופ"ד מיתות ופרק הנשרפין:
הלכה ד
קודם מתן תורה עד שבעל קדשה. סנהדרין (פרק כ"ג) :
כתב הראב"ד ז"ל אין קדשה אלא מזומנת כו' ויש ספרים שכתוב בהן פילגשים בלי קידושין עכ"ל (חסר כאן) הפירוש שפי' הראב"ד ז"ל במלת פילגש הוא חידוש אצלינו ובזה הדרך יהיו דברי שניהם כאחד טובים:
הלכה ה
כל שאסר ביאתו עד וכיוצא בהם. ריש מסכת כריתות:
הלכה ו
ויש נשים אחרות עד איסורי לאוין. פ"ב דיבמות (דף כ"ב) :
ועוד נקראין איסורי קדושה עד ועדיין רשות היבם עליה. פרק יש מותרות (דף פ"ד) :
החלוצה הרי היא כגרושה עד סוף הפרק. פרק הערל (דף ע"ו) ופרק אלו נערות (דף כ"ט) והרבה מקומות: