אור ברסלב

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבנו שם טוב אבן גאון

פרק כב

פרק כא

הלכה א

אסור להתייחד עם הערוה עד עם אשתו נדה. פרק י' יוחסין (דף פ') :

וחתן כו' עד להתייחד עמה. פ"ק דכתובות (דף ד') :

הלכה ב

לא נחשדו ישראל עד מפי הקבלה. פרק י' יוחסין (דף פ"ב) :

הלכה ג

כשאירע מעשה דאמנון עד יחוד כותית. בע"ז פרק אין מעמידין ובסנהדרין פרק כהן גדול (דף כ"א) ור"י אלפס ז"ל כתבו בהלכות סוף קידושין:

האיש והאשה עד שהם ממזרים. פרק י' יוחסין (דף כ"א) :

הלכה ד

כל אשה שאסור עד ואין להם בושה. פרק אין מעמידין (דף כ"ה) ופרק י' יוחסין (שם) :

הלכה ה

וכן אין מוסרין עד על משכב זכור. פ"ק דע"ז (דף ט"ו) :

ואין מעמידין בהמה כו' עד ישכב עם הבהמה. פ"ק דע"ז ופרק אין מעמידין (דף כ"ב) :

הלכה ח

לא תתייחד אשה אחת עד שהרי זו מגלה סודה. פרק י' יוחסין (דף פ') :

הלכה י

תינוקת מבת שלש שנים וכו' עד ועם הטומטום. פרק ד' מיתות ופרק בא סימן (דף נ"ה) נ"ה): :

הלכה יב

אשת איש שהיתה עם בעלה עד משום יחוד. פרק י' יוחסין (דף פ"א) :

הלכה טו

אין ממנין אדם כו' עד שאין אפוטרופוס וכו'. בהרבה מקומות היא הלכה רווחת:

הלכה טז

אסור לתלמיד חכם לשכון וכו' עד אשתו עמו. כתב הראב"ד ז"ל הפריז על מדותיו וכו': ואני אומר הפרזה גדולה ופרישות גדול מזה שנינו סוף פרק י' יוחסין (דף פ"א:) גבי הא דתניא אסור להתייחד עם כל העריות ואפי' עם בהמה אביי מכלי להו מכולה דברא רב ששת מעבר ליה מצרא ע"כ ואם זה בבהמה כ"ש באלמנה. ומה שכתב הראב"ד ז"ל הוא ריש פרק אין מעמידין (דף כ"ב) דתני רב יוסף ארמלתא לא תרבי כלבא ולא תשרי בר בי רב באושפיזא. ולפי דעתי כי ר"מ ז"ל פי' זאת בתלמוד כלשון כדטעים בר בי רב וכהנה רבות וכדמפרש טעמא בגמרא משום דצניע לה ומ"ש כאן ר"ח ז"ל הוא בתלמיד חכם גדול הנקרא צורבא מרבנן דומיא דאביי ורב ששת שהיו גדולים ומלמדין תורה ברבים צריכין ליזהר מן החשד יותר כדאמרי' בכמה מקומות. או שמא יפרש ר"מ ז"ל שלא תשרה כלשון המשרה אשתו ע"י שליש בפרק אע"פ ובאושפיזא ר"ל בשכונתא כי אכסנא הוא האורח הבא להתאכסן אצל בעל הבית ואושפיז הוא כמו פונדק או קרוב ויעלו בזה דברי ר"מ ז"ל על מכונם וכן כתב כלשונו הר"ם מקוצי מדעת רבותינו בעלי התוספות ז"ל אות באות:

הלכה יז

אין דורשין בסתרי עריות עד מה שישמע מן הרב. במסכת חגיגה ריש פרק אין דורשין (דף י"א) :

הלכה יח

אין לך דבר בכל התורה כולה כו' עד שהוא הגורם הגדול. זה מפורסם בכמה מקומות בירושלמי ובבלי ובמדרשות:

גדולי חכמים היו אומרים עד ויתרחק מן היחוד. סוף פרק י' יוחסין (דף פ"ז) :

הלכה כא

וכן ינהוג כו' עד עריות. פ"ק דסוטה (דף ב':) ובכמה מקומות:

ולא ישב בלא אשה עד סוף ההלכה. פרק הבע"י (דף ס"ב):

סוף הספר

תוכן העניינים

מגדל עוז על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה