מגדל עוז על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק כא · הלכה טו
ואכסנאי אסור בתשמיש המטה עד שיחזור לביתו וכן אסרו חכמים על האיש שידור בבית חמיו שזו עזות פנים הוא: כתב הראב"ד ז"ל אם יחד לו בית למשכב מותר: ואני אומר כמה פעמים כתבתי כי ר"מ ז"ל סידר דברי הגמרא ודין אכסנאי ילפינן ליה מקרא דכתיב וישובו ויבואו אל ביתם הרמתה וידע אלקנה את חנה אשתו והפירושין והסברות נתנו ביד כל אחד להסביר כרצונו ואין אצלו שום תפיסה בשלא ביאר ויפה עשה דהא רב הונא אמרה סוף פרק אע"פ (דף ס"ה) לגבי ברייתא דכוס אחד יפה לאשה כו' עד אפי' חמור תובעת בשוק ואינה מקפדת ואמר רבה עלה לא שנו אלא שאין בעלה עמה אבל בעלה עמה לית לן בה ואקשינן והא חנה דבעלה עמה הואי ופרקינן אכסנאי שאני דאמר רב הונא כו' והא ודאי אלקנה קרוב ביתו לירושלים הוה וביתו עמו וחלוקת מנותיו יוכיח ואפ"ה מוכח מינה איסור תשמיש לאכסנאי. ואף אמנם בסברת חתן הדר בבית חמיו פ"ק דקידושין נאמרה וביבמות פרק ר"ג ואנן מפרשינן טעמא משום הזהר אשתך מחתנך הראשון וכיון דרגיל בהדה איכא למיחש ואפילו ייחד לו בית משכב וגם ר"י אלפס הביא על זה דברי בן סירא שאמר הכל שקלתי בכף מאזנים ולא מצאתי קל מסובין וקל מסובין אורח מכניס אורח וקל מאורח מכניס אורח חתן הדר בבית חמיו. וסברת הראב"ד ז"ל וחילוקו לא שמענו:
ולא יכנס עמו למרחץ עד כאחד למרחץ. פרק מקום שנהגו (דף נ"א) :