מגדל עוז על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק כא · הלכה ד
ומותר לאדם להביט באשתו כשהיא נדה וכו' עד לדבר מכשול עד לעבירה. פרק במה אשה (דף ס"ד) ובירושלמי:
כתב הראב"ד ז"ל אבל לא במקום הסתר שלה והכי איתא בנדרים עכ"ל: ואני אומר כמדומה אני שהקורא לא גמר להקרות כל לשון ר"מ ז"ל בפסקא זאת שלפניו שז"ל אבל לא ישחוק ולא יקל ראשו עמה שמא ירגיל לדבר ערוה עכ"ל שאילו קראו לפניו עיניך רואות שהוא מחמיר ביותר כדאיתא פרק במה אשה ובירוש' ובכמה מקומות מותר להביט בה ואסור הקלות ראש ומה שהביא הראב"ד ז"ל מנדרים ה"נ והוא דגרסי' בברייתא פרק ואלו מותרין (דף כ') גמרא מתני' דנדר בחרם וכו' ואל תרבה שיחה עם האשה שסופך לבא לידי ניאוף רבי אחא בר' יאשיה אומר כל הצופה בנשים סופו בא לידי עבירה וכל המסתכל בעקיבה של אשה הויין לו בנים שאינם מהוגנין אמר רב יוסף ובאשתו נדה אר"ש ב"ל עקיבה דקתני במקום הטינופת שהיה מכוון כנגד העקב עכ"ל הגמרא. ומיהו איסורא מיהא לאו מדכר ואפשר דלא חזיא למילד ומשום בני ליכא ואיסורא מיהא איכא ונמצא ר"מ ז"ל מחמיר וכותב כלשון התלמוד ואין תפיסה בזה כלל: