מגדל עוז על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ט · הלכה לו
כל כתם הנמצא וכו' עד שהוא דם: כתב הראב"ד ז"ל זה אינו אלא אף הבגד וכו': ואני אומר זו המחלוקת תלוי במה שנחלקו ראש זה הפרק בענין מה בין כתם הנמצא ושם הארכתי אבל בכאן אומר דעד כאן לא נחלק רבי מאיר סוף פרק האשה שהיא עושה צרכיה אלא בכל דבר שהיה בחזקת טומאה אבל זה הבגד הואיל ובחזקת טהרה הוא עומד מפני מה יטמא מספק והלא ספיקא דרבנן הוא ולקולא דהא אסיקנא ס"פ הרואה כתם כתמים דרבנן ושמעתא דהתם נמי הכי סלקא ועוד דהא מיתניא התם על בשרה ספק טמא ספק טהור טמא דוק מינה דוקא על בשרה שהוא ספק דאורייתא כדמוכחא לעיל ולחומרא הא על בגדה שהוא ספיקא דרבנן ולקולא וכמ"ש רבינו משה ז"ל וטעם רבינו הראב"ד ז"ל איני יודע מהו אלא מ"ש ראש זה הפרק ושם השבתי כבר:
ואם נסתפק להם שמא הוא צבע אדום וכו' עד וטהורה: כתב הראב"ד ז"ל טעה בזה וכו' אבל האשה לעולם טמאה עכ"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא כי רש"י ז"ל פי' משנתנו דהאשה שהיא עושה צרכיה דתנן שבעה סמנין מעבירין על הכתם כו' לענין טהרות ובאותו דרך דרך הראב"ד ז"ל ורבינו פירשו רישא דמתני' לגבי בעלה וסיפא בטהרות וכן דעת רבותינו בעלי התוס' ז"ל ומסתייע להו דין פירושא מדקתני להו תרי בבי במתני' ועוד כתב הרמב"ן ז"ל סיוע יפה מפירכא דרבי יוחנן לריש לקיש ממתניתין כשם שבדיקת סמנין מטהרה לבעלה למה לא תטהר לטהרות ועוד דיש לי ראיה לשמעתין דאותביה רבי יוחנן לריש לקיש ממתניתין דהטבילו ועשה על גביו טהרות ופרקינן הנח לכתמים דרבנן ופירש"י ז"ל דעיקר תחלת גזירתן אינה אלא מדרבנן שלכך מקילין דמדאורייתא עד שתראה בבשרה עכ"ל. ועל זה הדרך דרך ר"מ ז"ל וכתב כאן איסור בעלה וסופו דטהרות פ"ד דהלכות מטמאי משכב ומושב: