מגדל עוז על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ט · הלכה טו
הרואה כתם ואחר כך ראתה דם וכו' אבל הרואה כתם אחר כתם כו' כיצד כו' עד ואם לא בדקה חוששת לזיבות: כתב הראב"ד ז"ל כל מה שאסף ודיבר בכאן וכו' וכל מ"ש בזה הענין אינו כי אם להג הרבה ויגיעת בשר עכ"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא סוף פרק בא סימן (דף נ"ג) בין רש"י ורבותינו בעלי התוספות ז"ל וראשונים ואחרונים עד הרמב"ן ז"ל נתחבטו בפירושם ופי' ר"מ ז"ל מבואר ומפואר והנני כותבו בקצרה והבן על דרך הסברא ובלשון הגמרא וזאת התורה והצורה ידועה בעיקר השמועה שהביא דרבי זירא ת"ר ראתה כתם ואחר כך ראתה דם תולה כתמה בראייתה מעת לעת דברי רבי והלכה כרבי מחבירו ופי' כיצד בתרי בבי קמייתא ובעיא דרבי זירא מרבי אמי אבל כתמים בעלמא כפירש"י ז"ל וכההיא ברייתא דמותבינן מינה פרק האשה דלקמן דמוקמינן לה אליבא דרבי אי צריכה הפסק טהרה ופי' ר"מ כיצד בתרי בבי בתרייתא ולא השיבו עד עתה ומגו דשמעה תאני השתא פלוגתא דרבי יוחנן ור"נ אברייתא הבין תשובת בעייתו כדפרישנא לקמן ומפני זה קבעה מסדר התלמוד כאן תדע דהא א"ל רבי זירא והא זימנין סגיאין בעינא מינך ולא אמרת [לי] ולא מידי דלמא אגב שיטפך אתיא לך א"ל אין אגב שיטפא אתיא לי ע"כ. וה"ק ליה מכלל דבריך שאתה אומר דפליגי רבי יוחנן ור"ל בכתם אחר ראיה משמע דכתם אחר כתם בעלמא אפילו רבי יוחנן מודה דאינה תולה אלא א"כ בדקה ביניהם דאי ס"ד אף בכתמים נמי פליג רבי יוחנן אמאי לא אשמעינן עד השתא בכל דיני הכתמים ששנינו או במה שאמרנו שהכתמים ג' מביאין לזיבה ולקרבן ואמר ליה כו' וברי לי אם תעמיק בלשוני זה לא יקשה לך כלום לא ממה שהקשה הראב"ד ז"ל ולא ממה שהקשו רבותינו בעלי התוספות ז"ל ואף לכל הפירושים יש לו פנים בהלכה: