מגדל עוז על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ג · הלכה ח
דין חדש יש במוציא שם רע כו' עד על פתח בית אביה: כתב הראב"ד בודאי זה חדוש וכו' וקלישת הדעת הוא זה עכ"ל: ואני אומר זו מחלוקת ישנה בשמעתין דתני שילא פרק נערה שנתפתתה (דף מ"ד ע"ב) וכבר כתב ר"י אלפס בהלכות שיש מן הגאונים ז"ל שפירשו בו פירושים אחרים שלא עלו לו לדעתו ודעת רבותיו כהוגן ופי' הוא ז"ל הפי' הזה בנכון ועל אותה שיטה כתב ר"מ ז"ל כהוגן שחייב אדם לומר כלשון רבו והוא פירוש רשב"ם ז"ל אשר הסכימו עליו רבותינו בעלי התוספות ז"ל באותה הלכה ואם הראב"ד ז"ל הסכים בה כפירש"י ז"ל ויש לו תירוצין על קושיות התוספות או יש לו דרך אחרת אנכי לא ידעתי. ומה שהקשה הראב"ד ז"ל מאותה משנה השנויה סוף פרק הנחנקין תמה אני אם יצאה מפיו דהיא היא מה שאומר התלמוד שהוא חדוש במוציא שם רע שלפנינו בהלכה דתנא שילא מדעלמא דהיינו אותה משנה וכל שהוא חדוש אין בו טעם כדאמרינן עדים זוממין חדוש כלומר אין טעם לחידושו ואין בדברי ר"מ ז"ל טעות והא תליא באשלי רברבי:
אבל שאר נערות כו' עד כמו שביארנו. פרק נערה שנתפתתה:
הא למדת כו' עד שהיא בשריפה. פרק נערה שנתפתתה ופרק ד' מיתות ופרק הנשרפין והנחנקין לשון מכילתא לא תנאף למה נאמר לפי שהוא אומר מות יומת הנואף והנואפת עונש שמענו אזהרה לא שמענו תלמוד לומר לא תנאף ובסיפרא אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו עונש שמענו אזהרה לא שמענו תלמוד לומר לא תנאף אחד האיש ואחד האשה ע"כ. ופי' ר"מ ז"ל בס"ה שחיבר בלשון ערבי ואל אשת עמיתך אזהרה והוא לאו שאינו כולל נואף ונואפת אבל הוא אזהרה לנואף לבד וכמו כן יתר העריות ואין ספק להם שיוציאו האזהרה לאשה ג"כ מאמרו לא תקרבו לגלות ערוה הרי כאן שנים להזהיר האיש על ידי האשה והאשה על ידי האיש עכ"ל: