מגדל עוז על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבנו שם טוב אבן גאון
פרק ב · הלכה י
עבר ונאף עם אחת וכו' עד כמו שביארנו בהלכות גירושין. פרק האשה רבה (דף צ"ד צ"ה) :
כתב הראב"ד ז"ל יש כאן שבוש גדול וכו' ועל זה היה ראוי לגנוז זה השער ע"כ לשונו: ואני אומר חלילה לר"מ ז"ל שיכתוב ביאורו דהלכות גירושין לראיה כאשר חשב עליו ראב"ד ז"ל כי איך יעלה על דעתו הצח דבר שלא היה עולה על דעת אחד מן התלמידים הקטנים אשר לו אבל האמת חכמתו תאיר נתיב ואיזדהר ממאן דאזיל בתר איפכא ומותיב כי הוא ביאר תחילה מי שעבר ונאף בין בזדון בין בשוגג עם אחת מאלו העריות שלא נאסרה אשתו עליו בכך כלל והיה קרוב להקשות עליו מאחות ארוסתו שכתב פרק י' מהלכות גירושין שאוסרת ארוסתו עליו כשנשאה אחר ששמעה שמתה אחותו ואחר כך באתה והא ודאי באותן הנישואין או כמו שוגג או כמזיד או כמו אנוס ולפיכך כתב בלשון קצר ענין מרובה דשאני התם שגזרו בה גזירה שמא יאמרו ולאו משום חומרא דאיסור עצמו הוא תדע שהרי אם היתה ארוסתו אשתו גמורה ואירע זה המעשה באחותו לא נאסרה אשתו עליו וכן שאר העריות גם לא היתה צריכה השניה גט ואע"פ שהנשואה חמורה מן האנוסה. ולמען אשר תשכיל מתק שפתיו אעתיק לך בכאן לשונו דהלכות גירושין פרק י' וזהו וכן קידש אשה והלכה למדינה אחרת ושמע שמתה ונשא אחותה ואחר כך נודע שלא מתה [צריכות שתיהן ממנו גט וכו' אבל אם הלכה אשתו הנשואה למדינה אחרת ושמע בה שמתה ונשא אחותה] ונמצאת אשתו קיימת אין אחותה צריכה ממנו גט ואשתו מותרת וכן שאר העריות שנשאן בחזקת היתר ונמצאת ערוה אינן צריכות גט שאין קידושין תופסין בעריות ומפני מה הצריכו אחות ארוסתו גט שמא יאמרו תנאי היה באירוסין וכדת נשא אחותה והואיל ויצאה אחותה בגט אחותה שהיא ארוסתו הראשונה אסורה כדי שלא יאמרו נשא אחות גרושתו עכ"ל. וכל אלה הדברים שבשער הזה והביאור שלהם בהלכות גירושין נאמרין ביבמות פרק האשה רבה ראויין ליכתב ונאין הן למי שאמרן: