מביט חלק ג· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
שאלה ר
ילמדנו רבינו ראובן שהיה חכ' ממונה בקהל אחד מרביץ תורה ביניה' זה ארבעי' שנה ורוב' ככל' גידל' ולמדו ממנו ויש לו בן הגון למד בישיבת החכ' השל' הה"ר יוסף קורקוס זלה"ה ובישיב' החכ' השל' כמה"ר יצחק דימולינא זלה"ה והחכ' הנז"ל מלבד שהיה עוסק בקהל הנז' היה עליו טורח צבור וכשראה החכ' הנז' את עצמו שגדל עליו טורח צבור וקפצ' עליו זקנה מינה את בנו בקהל הנז' במקומו זה י"ט שנה והמנוי הנז' היה במעמד גדולי (שאר) [ראשי] קהל יצ"ו בהסכמ' הקהל הנז' ומאותו זמן ועד עתה בן החכ' הנז' עומד במנויו בקהל הנז' דורש להם ביום ובלילה ואין פוצה פה ומצפצף על דבריו כלל נוסף על זה שחתמו לו רוב הקהל הנז' וקבלו אותו עליה' חכם במק' אביו לגמרי וזה נוסח ההסכמה החתומה הנז' להיות שהלכה רווחת שכל מי שיש לו איזה מנוי הן מלך הן חכם הן חזן הן שוחט הן מוהל אם יש לו בן וכל שכן אם הוא הגון הדין הוא שיהיה בנו ממונה תחתיו כדאית' בספרי על פסוק למען יאריך ימי' על ממלכתו הוא ובניו וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ד מהלכות כלי מקדש והריב"ש ז"ל בתשובותיו סימן רע"א והרשב"א ז"ל סימן ש' ולכן אנו ח"מ נתרצינו רצוי גמור למנות את בן החכ' הנזכר פלוני ממונה תחת אביו בקהל הנז' יקרא פסק וידרוש בבית הכנסת שלנו בכל עת שירצה בין כשילך אביו הנז' נר"ו לארץ ישראל תוב"ב בין כשיתבקש בישיבה של מעלה לאורך ימי' ימי' על ימי מלך יוסיף כאשר היינו עם אביו החכ' הנזכר כן נהיה עמו לא נעזוב מלתמוך כבוד בימינו נאדרי בכח תורתו להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה ולא אחד ממנו רשאי שלא לחתו' במקו' שאמרו לחתו' וכל המסית או מדיח אחד ממנו לערער על זה ולהכניס אחר תחתיו בקהל שלנו הנזכ' או להמשך אחריו בחבלי עבותות אהבתו ולפתוח בית הכנסת אחרת ולהתפלל עמו או לשמוע ממנו ד"ת וכו' נשבענו בשבועה חמורה לרדוף אחריו ולהבדילו וכו' והנה עתה קצת מהקהל הנז"ל שלא חתמו בהסכמה הנז' מערערי' לומר כיון שיש בקהל הנזכר אחר שהוא יותר בקי ממנו שיכנס עמו בקהל הנזכר ורוצי' לשתפו עמו בקהל הנזכ' ואם לא יוכלו לעשות הדבר הזה יפתחו להם בית כנסת אחרת וימנו אותו חכם עליה' יורנו אדונינו אם יכולי' להכניס חכ' אחר עמו בקהל הנזכר או למנות חכ' אחר במקומו בקהל הנז' ושכרו כפול מן השמים: תשובה אין כח לשו' אדם מן הקהל אפי' מאותם שלא חתמו להעבירו ולא לשתף ת"ח אחר עמו מכמ' טעמי' ראשון כיון שהסכימו ראשי הקהל יצ"ו למנותו ת"ח על הקהל אפילו שלא היו מעמידי' אותו מצד החכ' אביו אינ' רשאי' להעבירו או למנות אחר עמו שלא מדעתו שדין הוא שמי שעלה למעלה א' לא ירד כי אותם שחתמו לו המינוי מסתמא ראשי הקהל הם ומה שעשו אז נתרצו כל' כ"ש אחר שני' רבות שעמד במנוי מסתמא כלם נתרצו ועתה אינ' יכולי' לחזור בהם שאם מי שיש לו איזה מנוי של שררה הן מלך הן חכם בנו יורש מקומו כמו שכתו' הוא ובניו בקרב ישראל כל שכן הוא עצמו שמנוהו מלך או חכם שאין יכולי' להעבירו אם לבניו זוכה כל שכן לעצמו שכיון שעלה לא ירד טעם שני שאעפ"י שהקהל לא היו ממני' אותו עליה' ולא היו כותבי' עליו הסכמה הכתוב' למעלה הם חייבי' לקבלו מצד הדין שהוא יורש שררת אביו בלי הסכמת' וכמו שהוא הדין כמו שכתבו המפרשי' ז"ל טעם שלישי שאפי' שלא היו כותבי' לו המנוי (ואפי' לא) היה בא מכח אב אלא שקבלו חכם א' בקהל אחד ויש לו כמה שני חזקה שהוחזק להיות חכם אין שום אדם יכול להעבירו מן המנוי שגדולה חזקה מן התור' בכל מקו' בפרט בדבר שררה של מצוה אפילו בלא כתיבת הסכמה וכמו שלא היו יכולי' להעבירו מכל א' מאלו הטעמי' כן אינ' יכולי' לשתף אחר במקומו כמו מלך דכתי' שום תשי' עליך מלך מלך ולא שנים וממנו אנחנו לומדי' לשאר שררות שדבר א' לדור ולא שני' ואפילו יש ראוי אחר יותר ממנו שבכל הדורות שעברו היו מלכי ישראל וכהני' גדולי' בקצת' היו כמה אנשי' ראויי' למלכות מן השבט הנבחר ולא היו רשאי' להעביר מי שהיה כבר מלך וכן כ"ג שהי' א' ראוי יותר מכ"ג (כשתמו') [המשתמ'] כבר לא היו יכולי' להעבירו וכן בנ"ד אינ' יכולי' להעבירו ולא לשתף אחר במקומו אפי' אות' שאינ' חתומי' בהסכמה כי המנוי של חכ' א' בקהל א' כל איזה חכם שבדור הזה יכול להיו' חכם ללמוד פסק בכל יום ואם מצד הדיינו אם יש מי שמתרעם עליו יכולי' אחר פטירת אביו לשתף ב' אחרי' שיהיו ב"ד של ג' לאיזה מן הקהל שלא יתרצו לעמוד לפניו לדין לבדו נאם המבי"ט: