אור ברסלב
מביט חלק ג שאלה קסב

מביט חלק ג· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

שאלה קסב

שאלה קסא

על דבר שיירא שיצאה מעיר אחת לעיר אחר' אנשי' ונשים ומשאות של סחורות ומטלטלים ופתע פתאום מת יהודי א' מבני השיירא ופחדו בני השיירה שלא יעלילו עליהם לומ' אתם הרגת' וסבבת' מיתתו וגם יעלילו על המשאות לומר של האיש המת הן ומחמת כך חנתה השיירא במקום והלכו שני בני אדם מהם אל העיר אשר יצאו ממנה ונתנו שוחד לשופט ולשר העיר להציל את עצמם ואת כל בני השיירא והמשאות והסחורות גם עשו הוצאות ששכרו בעלי קשתות שישמרו אותם ואת כל אשר להם כי כל הדרכי' בחזק' סכנה בפרט בהיותם מעוכבים בדרך שלא במקום יישוב גם היו בכלל אלו המשאות משאות שהיו שולחים בעליהן ע"י החמרים הגוים ולא היו בעליהן עמהם ועתה אלו שהשתדלו והלכו והוציאו כדי להציל את כל השיירא את האנשים שלא יתפשום ואת הנכסים שלא יעכבו עליהם תובעים שיפרע כל א' חלקו ובעלי המשאות אומרים כי אינם חייבים לפרוע כלום כי העלילה היתה על אותו שמת ולא היו תופסים אלא האנשים שנמצאו שם לא בעלי משאות) שלא נמצאו שם: תשובה דבר ידוע הוא כי היה צורך בעלי השייר' שילכו קצתם לעיר לפקח על הענין גם לא היו יכולים ללכת לדרכם ולהניח המת שם כי היו מעלילים עליהם יותר ולא היו יכולים לקוברו בדרך ולא להזיזו ממקומו כי אם ברשות השופט והשר כפי חקם ונימוסיהם והיו הגוים ביניהם שהיו מודיעים הדבר למלכות ואם היו קוברים אותו היה חשש קרוב שידעו וירדפו אחריהם ויחזירום והיתה הסכנה וההוצאה מרובה ואפי' שלא היו יודעים עתה והיו הולכים לדרכם בחזרתם היו תופסים אותם והיה הענין יותר חמור וגם אם לא היו יודעים בעיר שיצאו ממנה ולא יחזרו לה באותו זמן בעיר שהיו הולכים אליה הוי תופסים אותם על מיתת האיש וקבורתו והיו מעלילים עליהם שלא הודיעו למלכות ואולי היו ההוצאות מרובות ולכן הטיבו אשר עשו אלו האנשים שחזרו לעיר והוציאו הוצאות לשיוכלו לקבור המת שם או להביאו לעיר ושיהיה להם רשות ללכת לדרכ' ומסתמא נתנו להם כתב שלא יוכלו להעליל עליה' במקומו' אחרים שהם הולכים שם ועל זה חייבי' כל בני השייר' לפרוע בהוצאו' כל א' לפי ערכו וגם בעלי המשאות אשר לא נמצאו שם בעליהן כפי ערך משא או סחורה של כל א' כי גם שהעלילה אינה כי אם על מיתת האיש לומר שהרגוהו או סבבו מיתתו מזה נמשך הפסד למשאות אם בקצתן שיאמרו שהם של המת ויפשטו ידם בם ובכולם שבסבת עלילה זו הם מעוכבי' מלכת לדרכ' ונכסיהם הם בסכנת ביזה ושלל אם יהיו מעוכבי' שם אפי' בשמירת בעלי קשתות ויפה דן ויפ' זיכה החכם השלם כה"ר יהודה תושב ירושלם תוב"ב לחייב את כולם איש כפי ערכו ולחייב גם כן את בעלי המשאות ולזכות ההולכים לפקח על כל בני השיירא ולהצילם בהוצאות ושוחדות שעשו ואופן הפרעון שהיה לפי ערך האנשים הנמצאים בשיירא וערך נכסיהם כי אם לא היו מרצים את השר והשופטים היו מצערים אותם בגופ' וממונם שהיו מחזירים אותם לעיר בחרפ' ובוז והיו נכסיהם נשארים בסכנה כי כולם חשודים בכך בפרט בדרך ובמקומות אלו ואם היו מכירים האנשים ההולכים שיש ביניהם איש בעל ממון היו מחמירי' עליו יותר והיה צריך לתת ממון והפסד יותר מאחרים להציל עצמו מהצער ולכן צריך להעריך לכל א' כפי מה שהוא אמוד בנכסים ולענין הנכסים שהיו בשיירא כל מי שהיו לו נכסים ומשאות יותר יפרע לפי הערך אעפ"י שאינו בעל ממון ואותם שלא נמצאו שם בשיירא לא יפרעו אלא לפי מה שהיה לכל א' אם מעט ואם הרבה כי אעפ"י שלא היו יכולים להעליל עליהם על המיתה סוף סוף היו נכסיהם בסכנה אם מצד שמא יאמרו גם על נכסיהם שמא היו של המת או שימשך להם היזק בסכנת הדרכים ובפשוט יד המלכות בהם בפרט שלא נמצאו בעליהן שם לפקח עליהם והיו כל נכסיהם כמו אבידה ואלו שהלכו לעיר הצילו הכל ולכן נכסי כל בני השיירא חייבים לפרוע כל א' חלקו וכמו שכתב החכם הנז' מדין אבידה בארוכה על אלו שלא נמצאו בשיירא וגם על שאין ענין זה בכלל מברי' ארי וכו' וחייבים לפרוע ואין צריך לא אלו ולא אלו להביא שום ראיה כי הדבר ידוע שאם לא היו הולכים לתקן הענין היה להם הפס' יותר כמו שכתבתי ובזה ההפסד שהפסידו בשוחדות ניצולו גופם מלהצטער וממון כולם מליאבד ולזה יתחלק הפסד זה החצי על האנשים אשר נמצא בשיירא אותם שהיה קרוב שיתפשום אם היו קוברים את המת והולכי' לדרכ' והחצי על כל המשאו' שנמצאו באותה שיירא ואופן חילוק החצי על האנשים הנמצאים בשיירא אותם שיש להם כח לפרוע יפרעו ג' והבינונים ב' והאחרים א' וכן כל ו' תחי' או פרחים יתחלק על זה הדרך נאם המבי"ט:

תוכן העניינים

מביט חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה