אור ברסלב
מביט חלק ג שאלה קטו

מביט חלק ג· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

שאלה קטו

שאלה קיד

ראובן שהיה לו זכות ותביעה אצל שמעון ולא היה יכול להציל זכותו מיד שמעון מפני שידו תקיפ' עליו ונכנסו אנשים לפשר ביניהם ולכתוב לשמעון מחילה כפי רצונו שאם לא יתפשר עמו ימשך לראובן נזק והפסד מצד שמעון והוכרח ראובן לשמוע לדברי המפשרים ההם וקודם שנתפשרו מסר ראובן מודעא לפני עדים שהכירו באנסו ואמר להם לא נעלם מכם שידו של שמעון תקיפה עלי ומצד זה רוצים בני אדם לפשר בינינו ולהכריחני לעשות לו מחילה ולכן מוסר אני מודעא זו בפניכ' שאף על פי שאמחול לו או אתחייב באיזה דבר בכל החזוקים ובבטול כל מיני מודעות שבעולם ובפסול כל עדיהן כדעת הרשב"א וכדעת כל המחמירין בענין המודעות ובראשם הרמב"ם וגם אפי' שאקבל עלי כמה חומרות ושבועו' כדעת כל המחמירין כו' וע"ד רבים מפורשים וכו' יהיה הכל כחרס הנשבר שאין בו ממש ומודעא זו שרירא וקיימא וכו' שאיני מתנה על עצמי וכו' ואיני מתחייב וכו' ואיני מקבל וכו' כי אם שלא ברצוני ומחמת אנסי מפחדי וכו' והרבה דברים כיוצא באלו וכתוב בשטר המודעא שהכירו העדים באנסו וכו' ואחר כך עמדו בני אדם ופשרו בין שניהם והוכרח ראובן להתפשר עם שמעון ולעשות לו מחילה כנזכר ובשטר המחילה כתוב איך כל הנז' היה מדעתם ומרצונ' בלי אונס כלל בבטול כל מיני מודעות שבעולם וכל הדברים הגורעים לבטל שטר זה כולו או מקצתו ובפסול כל עדיהן מעכשיו כדעת הרשב"א ז"ל ושבועה משניהם ע"ד כל הנשבעים כו' יורינו מורינו אם יועיל לראובן המודעא לבטל זה שנכתב עליו ונאמר שהרמב"ם והרשב"א ז"ל לא כתבו שיועיל נוסח ביטולם אלא למי שבטל בטול המודעא סתם אבל בנ"ד שבעל הבטול אפי שיהי' כדעת הרמב"ם והרשב"א ז"ל יועיל לו ושכרו מורינו כפול מן השמים: תשובה בענין המודעות יש חלוקים יש מודעא שאף על פי שאינה מחמת אונס אלא שמגלה כי שלא מרצונו הוא עושה היא קיימת כמו מי שמוסר מודעא על הגט שיתן או על מתנה או מחילה שיתן או ימחול ואחר כך נתן בסתם בטל ואם בטל המודעא בשעת הנתינה הנתינ' קיימת ויש מודעא שצריך שתעשה על ידי אונס כמו מכירה שאע"פ שמסר מודעא שאמר לעדים שלא היה דעתו למכור ואח' כך מכר המכר קיים אע"פ שלא בטל המודעא שבמכירה בטל מודעתו שנראה שנתרצה ואם מסר מודעא על המכירה שגילה שהיה אנוס וידעו באנסו אין המכר קיים ואם בטל המודעא המכר קיים ואם ביטל מתחלה כל מה שיבטל המכר בטל ואם לא מסר מודעא אפי' תלוהו עד שמכר ולקח דמי המקח המכר קיים כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"י דמכירה בראש הפרק ובסופו. ובענין המודעא שמסר קודם אם בטלה אחר כך בטלה וכן אם מתחלה מסר מודעא ובטל מה שיבטל אחר כך אם בטל אחר כך המודעא סתם לא בטל הבטול אלא אם כן בטל המודעא ובטל מה שבטל קודם ואע"פ שבטל כמה בטולים שיבטל אחר כך התקנה שיועיל הביטול ויתקיים הענין הוא כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ו כל הדברים שמסרתי שגורמים וכו' ולדעת הרשב"א ז"ל פיסול העדים ואע"פ שמקודם יבטל כל הדברים וכו' אם יפסול העדים ואחר כך גם כן יבטל כל הדברים הגורמים או יפסול העדים כמו שאמר קודם בשוה מה שאמר באחרונה קיים כמו כשמסר מודעא סתם ובטלה סתם הולכים אחר האחרון כן כשבטל בדרך כולל או פסל עדים במודעא ובביטול' בשעת המעשה המעש' קיי' שנלך אחר דבריו האחרונים כיון שבטל דרך כלל באחרונה וכמו שכתב הרב מ"מ פ"י מהלכות גירושין ולענין נ"ד כל מה שאמר בתחלה במודעא אמר בסוף בבטולה והאחרון הוא קיים אלא שהוזכר בשאלה פשרה ומחילה וכתב הרמב"ם ז"ל פ"י ממכירה שהפשרה היא כמכר והמחילה היא כמתנה שאע"פ שאינו אנוס המתנה בטלה שאין הולכין במתנה אלא אחר גילוי דעת הנותן שאם אינו רוצה לתת בכל לבו לא קנה המקבל מתנה וכו' שהמחילה מתנה היא ע"כ ואם נ"ד היא פשרה היא כמכר וכמו שבמכר הולכים אחר דבריו האחרונים אפילו ביטל קודם דרך כולל כהרמב"ם ופסל עדים כהרשב"א ז"ל כיון שאחר כך ביטל הכל כהרמב"ם והרשב"א ז"ל כן בפשר' דבריו האחרוני' קיימים ואם נדון דידן הוא מחילה הויא במתנה כמו שבמתנ' בגילוי מילתא בלי שום אונס מגלה שאינו נותן בכל לבו ולא קנה המקבל כמו כן במחילה וכמו שבמתנה אם היה אנוס אפילו בלא מסירת מודעא אי ידעינן באונסיה המתנה בטלה כן במחילה וכן בענין ביטול המודע' במתנ' אם ידעו באנסו בשעת המודעא או אפילו לא מסר מודעא אלא שידעו שהיה אנוס ואחר כך בשעת נתינת המתנה בטל המודעא צריך שידעו העדים שנסתלק האונס כדי שיועיל הביטול כיון שידעו האונס הקודם ולא נאמר כיון שבטל המודעא מסתמא נתרצה דבמתנה גילוי בעלמא סגי לבטלה כל שלא נודע בודאי שנתרצה וכן במחילה מה שאין כן במכר שאם בטל המודעא כראוי מסתמא נתרצה שאחר דבריו האחרונים אנו הולכים וכן בגט אנו הולכים אחר דבריו האחרונים כשלא הית' המודעא מחמת אונס אלא שעשה מודעא שלא היה רצונו לגרש ובטל כל מה שיבטל אחר כך אז יועיל מה שיבטל אח"כ דרך כלל לדעת הרמב"ם ז"ל או פיסו' העדים להרשב"א ז"ל שלא כתב הרמב"ם ז"ל שיועיל הביטול האחרון דרך כלל או פיסול העדים להרשב"א אלא כשהיתה המודעא בלי אונס כמו שכתב שם מ"מ ז"ל אבל אם עשה מודעא על הגט מחמת אונס הידוע אעפ"י שבטל המודעא בדרך כולל או בפיסול עדים כל שלא נוד' שנסתל' האונס אין המודעא בטלה כי מה שאמרו כופין אותו עד שיאמר רוצה אני הוא במי שהדין נותן שיגרש וכמו שכתב הרב פ"ב אבל מי שאינו חייב לגרש מצד הדין ועשה מודעא על אונס ידוע אף על פי שבטלה בכל מיני ביטול אינה בטלה עד שיוודע שנסתלק הספק וכן יהיה הדין במתנ' ומחילה ובנ"ד שיש פשרה ומחילה אם היתה הפשרה על תביעה ידועה והמחילה על תביעה אחרת ידועה הפשרה קיימת על אותה תביע' והמחיל, בטלה על התביעה האחר' ואם היתה הפשרה על כל התביעות דרך כלל הפשרה קיימת כי אף על פי שהמודעא היתה כוללת ובפיסול עדים גם הביטול היה כן ואחר דבריו אלו האחרונים אנו הולכים וכ"ש שיש תוספות בביטול האחרון השבועה שנשבעו לקיים כל דבר וכל זה הוא על תביעות שאינן ידועות בשטר או בעדות ברור שכיון שנתפשרו בסך ידוע מכל התביעות הרי זו היא פשרה והיא קיימת אבל אם התביעות היו בשטר או בבירור שהב"ד היו מחייבין אותו בדין על הכל אלא שידו תקיפה ועל זה הוכרח להתפשר עמו אפילו עשה כל מיני ביטול מודעא בכולל ובפיסול עדי' היא בטלה שאין עשוי אדם למחול זכותו הידוע לכל אף על פי שכתוב בבטול שבטל מדעתו העדים העידו שאמר הוא שהיה מדעתו אבל על הסתם היה ידוע שלא היה מדעתו כיון שזכותו היה ניכר לכל וגם כן האונס וגם השבועה היא בטלה שגם היא היתה בכלל האונס והמודעא קיימת. הגע עצמך שראובן יש לו שטר על שמעון שהוא חייב לו מנה או עדים שחייב לו מנה והוא ידוע שלא פרע לו ושמעון מסרב מלפרוע לו וידו תקיפ' על ראובן והעדים יודעים באונסו ובעודו באונס נתפשר עם שמעון ועמדו בני אדם היודעים כי מחמת האונס שידו תקיפה עליו נתרצה וכתב עליו שבטל הכל אין זה בטול כיון שלא ידעו שנסתלק האונס ופשרה זו אינה כמכר אלא כמתנה שהיא מחילה ממה שהוא ידוע שהוא חייב לו ופשרה נקראת כשיש טענות ביניהם שאין להם בירור בבית דין או שיש עסק שבועה ביניהם אז הפשרה קיימת נאם המבי"ט:

תוכן העניינים

מביט חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה