מביט חלק ג· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
שאלה סה
ראובן קבל נזירות שמשון בכל תנאיו שאם לא תתן לו אשתו רשות לישא אשה עליה שיגרש אותה תוך שלשים יום לכניסתו לעיר צפת ושלא יקח שום אשה כי את פלונית גם קבל עליו לבא לקדש אותה מהיום עד שנה תמימ' וגם אם יהיה דבר שיגרש את אשתו שלא יוכל להחזירה כי אם ברשות פלוני' הנזכ' גם קבל זה בכלל הנזירות הנז': תשובה הבנת לשון קבלת נזירות שמשון זה הוא כשלא תתן לו אשתו רשות לישא אשה אחרת עליה שיגרשנה ושיקח את פלוני' ולא אחרת ושיקדשנה תוך שנה ולא יחזיר את אשתו כי אם ברשות פלוני' על כל זה חל הנזירות אבל אם אשתו תתן לו רשות לישא אחרת יכול לישא את פלוני' או אחרת אבל אינו חייב נזירו' בזה כי כל קבלת נ"ש היה אם לא תתן לו רשות אז יגרשנה וישא פלונית ולא אחרת ויקדשנה תוך שנה ולא יחזור לישא אשתו בכל אלו הדברים חל הנזירות ולא הזכיר בנזירות אם תתן רשות שיכול לישא את פלונית ולא אחרת כי חשבו שאם תתן רשות מיד יקח את פלונית ולא נתנו לב לומר שכשתתן רשות שיקבל גם לישא את פלוני' אם כן כשתתן לו רשות אשתו לישא אחרת תהיה מי שתהיה או פלונית או אחרת אין עליו שום חיוב נ"ש כמו שכתבתי אלא שיש כתב אחר של חיוב על ראובן זה בקנין ובשבועה חמורה שאם תתן לו אשתו רשות או יגרשנה שחייב לקדש ולישא את פלונית וקנס חמישים פרחים ביניהם ומצד שבועה זו חייב לישא את פלונית כשתתן לו אשתו רשות או יגרשנה ומכאן גם כן ראיה למה שכתבתי למעלה שאם תתן לו רשות שאינו בכלל שום נזירות כי פירשו כאן בשבועה שאם תתן לו רשות או יגרשנה כלומר כשלא תתן לו רשות שאז חייב לישא את פלונית נראה כי בכתב הנזירות שלא פירש אפילו כשתתן רשות שאינו בכלל הנזירות ומן הלשון עצמו מובן כמו שכתבתי גם בכתב קבל' נ"ש אחר שכתוב שאם כשילך לצפת לא יתנו לו חכמי צפת רשות לישא את פלונית שיגרש את אשתו ולא יחזירנה גם בנ"ש זה אינו חייב אלא כשלא יתנו לו חכמי צפת רשות לישא את פלונית אבל אם יתנו לו חכמי צפת רשות כיון שהיא נתנה רשות אין על זה שום נ"ש כמו השטר הראשון כל שכן כי נ"ש זה עשה מודעה עליו בפני העדים של הנזירות ואין לראובן זה שום חיוב לישא את פלונית אפילו תתן לו רשות כי אם מצד השבועה ואם יראה לב"ד כי יש מצוה בהתיר לו השבועה כי אשתו היא אשת נעוריו ויש לו וולדות ממנה ואם ישא את פלונית יצטרך לגרש אשתו ראשונה ויקראו בניו או בנותיו וולדי גרושה יכולים ב"ד להתיר לו וישב עם אשתו בשלוה ואינו חייב לישא אחרת ומפני שיש לו רשות אם ירצה אחר כך לחזור ולהשבע לה להפיק רצונה שלא ישא אשה אחרת עליו הרשות בידו ותבא עליו ברכ' גם בנ"ש כתוב שאם לא תתן לו רשות וכו' שיגרשנה שהוא בלשון שבועה שהיה לו לומר אם לא תתן לו רשות אם לא אגרשנה אהיה נ"ש כו' כי יש פוסקים הרבה שאומרים כי נדר בלשון שבועה לא חל נאם המבי"ט: