אור ברסלב
מביט חלק ג שאלה נג

מביט חלק ג· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

שאלה נג

שאלה נב

על דבר החלונות הפתוחות לגגות של אחרים אם יכולי' להשתמש בגג אי זה שמוש קל כמו שטיחת בגדים וכיוצא בזה נראה שיכול בעל הגג למחות בו אפילו שברשותו פתח החלון אבל לא יוכל למחות בו מלצאת לגג לטייל או לישב בו כיון שחלונו פתוח לגג בלי רשו' והיא נמוכה אצל הגג שאין צריך סולם לירד לגג אם כן על הסת' יכול לצאת דרך החלון לגג לטייל או לישב בו שאין זה קרוי שום תשמי' ואין בזה היזק לגג אדרב' הוא תועלת לגג של מעזיבה שידושו בו בפרט כשאין לבעל הבית של מטה מקום מוכן לעלות לגג תמיד ואינו עולה אלא כשיצטרך איזה תיקון ואין לו בו שום תשמיש קבוע בגגו אינו זה כמו חצר חברו שחבירו משתמש בו שאין לו רשות למי שיש לו חלון פתוח לחצר לצאת לחצר כי אם ברשו' בעל החצר המשתמש בחצרו ואפילו שהחלון סמוך לקרקע החצר ופתוח בלי רשת הוא כדי שיוכלו להשאיל או לתת כלים מזה לזה וכמו שאין בעל החצר יכול ליכנס דרך החלון הפתוח לחצרו לבית חברו כי אם ברשותו כן אין בעל החלון יכול ליכנס דרך החלון לחצר שהחצר תשמיש' קבוע ותדיר מה שאין כן בגג כיוצא בזה שאין לו לבעל הגג פתח או חלון מביתו לגגו כדי שיהיה נוח לו להשתמש בגגו ולכן אין לגג זה דין חצר הגע עצמך שדרך חלון זה נתגלגל לו לבעל החלון כלי א' פשוט הוא שיוכל לעבור מן החלון ליקח הכלי שלו כיון שהחלון נפתח ברשות בעל הגג בלי רשות מסתמא רשות פתיחת החלון הוא שיוכל לצאת דרך החלון לגג לטייל או לישב בו דבר שאינו עושה שום היזק כיון שאין משתמשים בו שום תשמיש מה שאין כן כשפתוחה החלון לחצר חברו שאפילו נפל או נתגלגל לו כלי דרך החלון לחצר אינו יכול ליכנס לחצר כי אם ברשות בעל החצר: ובנדון דידן שקנתה אשה בית א' מישמעאל עם חלון פתוח מן הבית לגג ישמעאל והיתה עוברת מן החלון לגג ומשתמשת בתשמיש קל כמו שטיחת בגדי' וכיוצא בזה ואחר כך קנה יהודי אחר הבית של גג זה מישמעאל שקנה מהישמעאל שקנתה האשה ורוצה לעכב את האשה שלא תצא מן החלון לגג שלו אינו עולה בידו ואינו יכול לעכבה כיון שהחלון פתוח בלי רשת מסתמ' יכולה לצאת לגג כמו שכתבתי למעל' וכל שכן אם היתה יוצאת לגג בזמן שהגג היה של הישמעאל ולא מיחה בה הישמעאל בדיניהם שלא תצא דרך החלון והחזיקה לצאת ולבא בגג ולהשתמש בו באי זה תשמיש קל כמי שטיחת בגדים שפשוט הוא שהיהודי הקונה אינו יכול לעכבה מכל מה שהחזיקה להשתמש בגג בזמן שהיה ברשות הישמעאל שאם היה יכול הישמעאל למחות בה שלא תשתמש היה מוחה דנכרי מיפעא פעי וכיון שהניחה להשתמש היהודי הבא מכחו לא עדיף מיניה ומה שטועין שהיה רשת בחלון ההוא אפילו שהיה אמת אחר שהוסר הרשת וכ"ש אם מה שאומר' האשה שמעולם לא היה רשת קבוע בחלון אלא שבזמן שהיו גנבים מצויים שם היא עשתה עצים כמו רשת והיתה מניחתם בלילה מפני הגנבים וביום היתה מסירה אותם שלא היו קבועים העצים במסמרי' ואפילו היו קבועים מסמרים אם היא עשתה אותם מעצמ' מפני הגנבים היתה יכולה אחר כך להסירם ואינו דומה למה שכתבו הפוסקים ז"ל כי מי שהיה לו חלון פתוח לחצר חברו ובסתמה הוא מצד חוץ והניח חלל מן החלון להשתמש בו שאם ירצה אחר כך לחזור ולפותחה אין הרשות בידו כיון שנר' שסתמה להשתמש בחללה אבל הכא כיון שלא הניחה הרשת אפי' במסמרי' אלא מפני הגנבים ואח' כך הסירה ולא מיחה בה הגוי והיתה יוצאה דרך החלון ומשתמשת בחצר כל מה שהיתה עושה בזמן שהית' הבית של הגוי יכולה לעשות עתה כ"ש יציאה והכניסה דרך החלון לטייל או לישב בגג שאין יכול למחות ומנהג בכל העיר בחלונות הפתוחו' לגבי חבריהן שעוברי' דרך החלון ומשתמשים בשטיחת בגדים וכיוצא בתשמיש קל כזה ואין הבעלי' מקפידים ואין מוחים בידם כל זמן שאין שום היזק לגג בשימוש ההוא אדרבה ברובם יש תועלת בדריסת רגלו ובדריסת הגג כמו שכתבתי והמוחה בענין כזה אינו אלא מדת סדום או איבה ותחרות שיש ביניהם וראוי לדיינים להשלים ביניהם ואמת ומשפט שלום ישפטו בשעריהם. אחר כך העיד לפני הר' יהוד' בי"בם ויעיד בפני ב"ד שקוד' שקנתה האשה ראה אותה החלון שהיתה סתומה מבחוץ מצד הגג וכשקנתה היא אמר' שהיתה רוצה לפתוח החלון ואז דברו לישמעאל בעל הגג ואמר הישמעאל עד עתה הייתי מקנא בשביל אשתי ששום ישמעאל לא ידרוס על גגי אבל עתה איני מקפיד שהחלון יהיה פתוח ויצאו ויכנסו בה ומאז והלאה היתה יוצאת ונכנסת ומשתמשת בגג מיום שקנתה הבית ועד עתה כמו ששה שני' אפי' אחר שקנה היהודי מן הגוי לא מיחה זה היהודי אפילו שלא היה חשש במחאה שלו ועתה מצד מריבה ואיבה נרא' שהיה רוצה למחות ואינו עולה בידו מצד כל מה שכתבתי קודם גם מצד עדות שהגוי מחל על היציאה והביאה ותשמוש קל כל זמן שאינה שלו ועל חזקה זו שהיה לה קנה היהודי הקונה ומפני שאומ' שזאת חזקה שאין לה טענה הרי כ' הרמב"ם ז"ל הרי שפתח חלון לצד חברו ומחל לו בעל החצר או שגלה דעתו וכו' אינו יכול לחזור וכו' והרי יש עדות שהגוי מוחל ויש לו חזקה ואם יטעון היהודי שקנה מן הגוי שהרי הוא כגוי ויוכל לסתום כמו שכתב הר' אש בתשובה שהביא בחשן משפט סימן קנ"ד הרי כתב מיד וראיתי תשובה לגאון שאוסר לו לקונה לסתור וכו' דלא קאי ישראל במקום גוי אלא לגריעותא ומה גוי אין לו חזקה אלא בשטר וכו' וכן בתשוב' הרשב"א שהביא שם בב"י כתב שלא אמרו הבא מחמת הגוי הרי הוא כגון אלא להחמיר וכו' ואם היה רואה הרא"ש תשובת הגאון אולי לא היה חולק עליו וכמו שכתב מהר"יק דהלכה כקמאי היכא דאיכ' למימ' שלא ראה סברת קמאי מפורסם אלא בתשובת שכת' ודאי תשובה לגאון כלומ' שלא ראה אותה אביו שאלו ראה אותה לא היה חולק: '

תוכן העניינים

מביט חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה