אור ברסלב
מביט חלק ג שאלה מז

מביט חלק ג· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

שאלה מז

שאלה מו

יצאתי לישע פיסות עם הדרים בארץ ישראל לענין הפרשת חלה שרוב ישראל הדרים בארץ ישראל אינם מפרישי' כי אם כל שהו כיון ששורפים אותה ויחידים יראי חטא מפרישי' אחד ממ"ח כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פרק חמישי מהלכות בכורים בזמן הזה שאין שם עיסה טהור' מפני טומאת המת מפרישין חלה א' בכל ארץ ישראל א' ממ"ח ושורפין אותה מפני שהיא טמאה ויש לה שם מן התור' עכ"ל ובסמ"ג סי' קמ"א כתב אבל עכשיו שאין שום תרומ' טהורה בארץ ישראל ודאי יפריש של אור ולא יפריש של כהן וכן כה"ג סי' ט"ו כתב ותרומה ומעשרות בזמן הזה נוהגין בארץ ישראל וחלה בארץ ישראל אין מפרישין אלא א' ושורפין אותה ע"כ ולא הזכירו שיעור מ"ח ונראה לי כי גם הרמב"ם ז"ל לא כתב שיעור אלא כשנותן החלה לכהן כדי שיהיה כדי נתינה לכהן אעפ"י שמן התורה אין לה שיעו' אפי' כשעור' פטר את כל העיס' ואסמכוה אתתן לו שיהא בו שיעור נתינה ובחלה טמאה נמי כשהוא נותנת לכהן צריך שיהא בה שיעור כדי נתינה שראויה לו להסיקה תחת תבשילו ובכל בו סי' פ"ט כתב בסופו ואין שיעור לחלה רק בזמן שהיו נותנים אותה לכהן נתנו בה חכמים שיעור כ"ד ומ"ח ע"כ ובס' יראים סימן קפ"ג כתב תתנו לה' תרומה עד שתהא בה שיעור נתינה מכאן אתה אומר שיעור חלה של בעל הבית א' מכ"ד ושל נחתום א' מכ"ח ובמקו' שיש בהם מקבל צריך ליזהר לתת בשיעור שאמרו חכמים ע"כ נראה מכל זה שאין קפידא בשיעור ואפי' מה שכתב הרב ז"ל יהיה כשנותנה לכהן אבל בזמן הזה שאין רגילות לתתה לכהן כי אפי' לה כשיעור כשהיא טמאה אינו חושש על הנאת הסקה תחת תבשילו ובעל כרחו המפריש אותה הוא שורפה בלי הנאת הסקה תחת התבשיל מוטב שתהיה כל שהוא ממה שתהיה הרבה שלפעמי' יבא לידי תקל' להסיק' תחת תבשילו מה שאינו מותר לו ודרשו בספרי הרי שלא הפריש חלה מן העסה שומע אני שלא יפריש מן הלח' ת"ל כתבוא' גורן וכתב בספר יראים על זה ואחרי שהוקשה לתרומה אין לה שיעור כתרומה גדולה ע"כ גם סמ"ק כתב בסימן רמ"ח ואין שיעור רק בזמן שהיו נותנים אותה לכהן. והרי תרומה גדולה שאין לה שיעור מן התורה אפילו חטה אחת פוטרת את הכרי וחכמים נתנו שיעור עין יפה ובינונית ורעה כתב הרמב"ם ז"ל ריש פרק ג' שבזמן הזה שהיא עומד' לשריפה מפני הטומאה יש לו להפריש כל שהוא לכתחלה עד כאן ובפ"א כתב הכפתור שרוב הגאונים פסקו שבזמן הזה שהוא לשרפ' אפילו לכתחל' יפריש כל שהוא ואחר שהקשה חלה לתרומה למה לא הפריש כל שהוא לכתחלה בחלה גם כן כמו בתרומה והרי חלה אין בה חיוב מיתה אלא מפני שנקרא' תרומ' שכתוב בה מיתה ועוד דלכולי עלמא בזמן הזה הוא מדרבנן ובתרומה יש פוסקים שהיא מן התורה אפי' בזמן הזה יש כמה דינים שיש חומרא בתרומה יותר מבחלה שהתרומ' אפילו משבולת א' חייב בתרומה וחלה לא חייבה תורה כי אם בחמשת רביעים קמח ודינים כיוצא בזה ואם בתרומה לכתחלה מפריש כל שהוא בטמאה שהיא לשרפה כ"ש בחלה אלא משום דתרומה גדולה שאין לה שיעור מן התורה אוקמינן לה אדאורייתא בכל שהו כשהיא טמאה משום דאיכא קמה תרומת מעשר דאית בה שיעור מן התורה ולא מיפקע שם תרומה מההיא תבואה אבל חלה אפילו טמאה בעי שיעור כדי שיהי' כדי נתינה לכהן כשנותנ' לו כי היכי דלא ליפקע שם תורת חלה מההיא עסה אלא אחר שהכהן אינו מקפיד ללוקחה להסקה ובעל העסה שורפה בלי הסקה תחת תבשיל מוטב שישרוף מעט ממה שישרוף הרבה נאם המבי"ט:

תוכן העניינים

מביט חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה