מביט חלק ג· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
שאלה יט
עוד שאלת ראובן שהיתה לו סחורה והקנה אותם לשמעון בקנין גמור שיוליכנה בשותפות למוכרה במקום פלוני ואחר זמן חשב ראובן שמא שמעון ימכור סחורתו קודם שימכור סחורת השותפות ואמר לו איני רוצה לתת לך הסחורה אלא שתמכור קודם סחורת השותפות אז שמעון כדי שלא יעכב את דרכו מודה לו על דבריו ולא האמינו עד שנטל קנין שמעון ע"ז ואחר כך התל בו ומכר סחורתו קודם ואחר כך מכר קצת סחורת השותפות ונשאר קצתה ותובע ראובן שיפרע לו חלקו מסחורתו שמכר תחלה ושמעון טוען שהוא קנין דברים: תשובה אם בשעה שמסר בידו הסחורה היה מתנה עמו על מנת שימכור אותה קודם סחורתו לא היה קנין דברים ואפי' בלא קנין היה חייב לקיים תנאי שהתנה עמו בשעת מסירת הסחורה אבל אחר כך שמסרה ולא היה בידו לכופו שיחזיר לו הסחורה אחר שמסרה לו למוכרם לריוח שניהם כמו שכתבו הפוסקים ז"ל מה שא"ל לא תמכור סחורתך עד שתמכור שלי אפילו נטל קנין הוא קנין דברים כי מקודם היה ברשות: או אח"כ כי אין קפידה במקבל עסקא או שליח כשנתן לו חברו מעות למחצית שכר לא יקח בשלו חטים ובשל חברו שעורים אלא הכל חטין או הכל שעורין כדי שיהיו מעות שניהם שוות בקבלה כמו שכתב ביו"ד בסוף סימן קע"ז נראה כי אחר שהסחורה שלו ושל עסקא היא סחורה א' אינו חייב אח"כ למכור שלו באחרונה אלא כמו שירצה כי אחר ששתי הסחורות הן ממין א' הן כמו שוות וכמו שתמכר זאת תמכר זאת ובנדון דידן נר' שקצת הסחורה של העסקא נמכרת ג"כ וכבר היה אפשר שתמכר ביותר אח"כ הסחורה הנשארת ומזל של כ"א גרם ויכול בעל העסקא להשביע את המתעסק בכמה מכר או אם היתה מכירת סחורתו ראשונה לסחורת המתעסק כיון שכלה הית' סחורה אחת היה אפשר שיהי' איזה חילוף ונפניתי בא' מימי חוה"מ של סוכות להשיב על שאלותיך ולעשות את בקשתך כפי הדין והאמת וראיתי תשובתך על ענין הקהל יצ"ו כי לשנה הבאה ישלימו מה שלא יכלו להשלים בזאת השנה ותזכו לחיים טובים ואתה שלום וביתך שלום וכיון שנתמנית על הציבור תנהיג אותם בנחת והיה לך שכר בעוה"ז ובעו"הב. נאם המבי"ט: