מביט חלק ב· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
סימן ריז
שאלה ריז ראובן שהלך למדינת הים ולא רצה אשתו ללכת עמו ואחר כך נתחרט' ורצה ללכת וכתב הוא לבנו אם תבא עם אמך הרי היא באישות עמי כשהית' ואם לא תבוא אתה עמה קונם עלי נזירות שמשון עם כל תנאיו שתהא אסורה עלי ואחר כך נאנס הבן אונס ניכר ובאת היא ולא הלך עמ' דינא דאתתא מהו אסורה או מותרת: תשובה לשון קונם שהוא כינוי קרבן אינו נופל בנזירות שמשון כי אין בו שום חיוב קרבן בטומאה שהוא מותר ליטמא למתים ובשתיית יין או תגלחת אין בהם שום קרבן אפילו לסתם נזיר וזה שאמר קונם עלי נזירות שמשון משמעות דברים אלו שהוא נשבע בקונם או קרבן כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פרק ראשון מנדרי' קרבן לא אוכל לך וכו' כל אלו מותרים שאין משמע דברים אלו אלא שנשבע בקרבן שלא יאכל לזה והנשבע בקרבן אינו כלום ע"כ וא"כ כאן גם כן משמע שהוא נשבע בקונם על נזירות שמשון אם יהיה נ"ש אם לאו ואין בזה שום קיום ונניח לשון קונם אלא שאמר אם לא תבא אתה עמה עלי נזירות שמשון עם כל תנאיו שתהא אסורה נראה שאין זה לשון קבלת נזירות אלא כשאמר הריני נזיר כלישנא דמתניתין הריני נזיר מן החרצני' וכו' הריני כשמשון בן מנוח וכו' ואשגרת כולה מתניתין הכי ריהטא ומתניתין קמייתא דתנן אהא הרי זה נזיר הוא כשעבר נזיר לפניו ואם אמר אהיה נזיר גם כן הרי זה נזיר מיד שמא ימות למחר אבל לשון נזירות שמשון אם לא תבא וכו' אינו קבלת נזירות שאם לא יבא עמה שתהא אסורה עליו או יהיה נזיר כיון שלא אמר בפירוש הריני נזיר אם לא תבא עמה שתהא אסורה עלי ואפילו היה אומר כך למה צריך נזירות שמשון לאסור אשתו במה שאמר אם לא תבא עמה תהא אסורה עלי היתה אסורה עליו וכן נראה משמעות כוונתו שאם לא תבא עמו מקבל עליו שתהא אסורה עליו ומה שאמר באמצע עלי נזירות שמשון אינו מעלה ומוריד באיסור אשתו שאם הוא לתלות הנזירות באיסור שיהא נזיר אם לא תבא תהיה אסורה עליו הרי היא אסורה עליו בלאו הכי שאמר אם לא תבא עמך שתהא אסורה עלי אם כן אין כאן שום צד לקיום נזירות עליו אפילו היה אומר לשון נזירות אם לא תבא עמה הריני נזיר שמשון בכל תנאיו שתהא אסור' עלי כי האיסור תלוי על מה שאמר אם לא תבא עמה לא על הנזירות ולא הזכיר נזירות אלא לחזק האיסור אם לא תבא עמה שתהא אסור' והרי היא אסורה וצריך התרה כיון שלא בא בנה עמה ואפילו לא היה נוהג איסור עמה לא יהיה נזיר אלא שעובר על האיסור שאסר' עליו כמו אם היה אומר הריני נזירות שמשון כו' אם לא אאסור את אשתי ואסר' ואחר כך בא עליה אין בו שום צד נזירות שהרי קיים תנאי הנזירות שאסר' ומה שבא עליה אחר כך עשה איסור ולקה וכל שכן בנדון דידן שלא אמר הריני נזירות שמשון ואפילו היה' אפשר לומר כי עליו נזירות שמשון הוא לשון נזירות אין כאן עלי על נזירות שמשון כיון שאמר קונם מלת עליו חוזר לקונם שאמר קונם עלי וכבר כתבתי כי אין נופל לשון קונם על נזירות ואפי' היה אומר קונם עלי לבד היה כמו קרבן עלי והיה חייב להביא בזמן בית המקדש שמשמע לשון קרבן אבל בנ"ד תלה קונם עלי בנזירות שמשון ואין בו חיוב כלל וכיון שמלת עלי נראה שחוזר לקונם לא נשאר בלשון הנזירות כי אם נזירות שמשון עם כל תנאיו שתהא אסור' עלי ואין כאן שום צד קבלת נזירות שמשון עליו: עוד אני אומר כי לפי מה שבא בשאל' שכתב לבנו אם תבוא וכו' ואם לא תבא אתה עמה קונם עלי נזירות שמשון כו' כיון שהענין היה על ידי כתיבה אפי' כתב איש אחד הריני נזירות שמשון ב"מ ב"ד אינו חל עליו כיון שלא בטא בשפתיו כדכתי' גבי שבועה לבטא בשפתים: עוד אני אומר כי אפי' שהיה מבטא בשפתי' כשהי' כותב לבנו והיה כותב הריני נזירות שמשון ב"ד אם יודע שלא כיון אז לקבלת נזירות אלא שהיה מבטא בשפתיו מה שהיה כותב אין זה קבלת נזירות כמו סופר שכות' ספר תור' ומבטא בשפתיו מה שכות' שאם הוא כותב פרשת שמע בזמנה אינו יוצא ידי קריאת שמע אם לא יכוין כשמבטא בשפתיו לצאת ידי חובת קרית שמע כן זה הריני נזירות שמשון בעל דלילה אפי' שיבטא בשפתיו מה שהוא כותב אם אינו מכוון לקבלת נזירות לא חל עליו שום נזירות והוי כמו מי ששונה במשנ' הריני נזירות שמשון הריני כבן מנוח שאין כאן נזירות שאינו מכוין אלא לקריא' בעלמא נחזור לנ"ד שאין כאן שום קבלת נזירות שמשון אלא שצריך התרה למה שאסר אשתו עליו אם לא יבא בנה עמה: