מביט חלק ב· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
סימן רב
שאלה רב זה כמה ימי' שכתבנו פסק על צוואת רחל אלמנ' כ"ר שמואל מילכו נ"ע שצות' שנכסי' יהיו במתנה לבתה קלומירה ע"מ שאחריה יהיו לזרעה ואחרי זרעה לאחיה ישיע' ואחרי ישועה לאחי רחל ואחריהם לזרעם אפי' שאחיה וזרעו אינם ראוים לירושה ועל זה כתבנו אנחנו ב"ד שהיתה הצוואה קיימת ושהיה זוכה אחי' במתנה שמתו הבן והבת: גם החכם השלם הדיין כמה"ר יוסף צייח והחכם כה"ר משה ברוך ב"ד שבדמשק הסכימו עמנו בדבר זה וכתבו שהיתה יכול' להפסיק הירוש' בל' מתנה ואחר כך חזר הדיין הנזכר לכתוב פסק דין ארוך שכיון שבתה וזרע בתה אין כאן מתנה נמי אין כאן ויחזור הכל לדודה של הבת אחי אביה דמה שהפסיק' לאו הפסקה וקשיא מדידיה לדידיה שכתב קודם שהיתה יכולה להפסיק בלשון מתנה ואם מפני שכשכתב זה היתה הבת קיימת כתב שהית' יכולה להפסיק ועתה שמתה בלא זרע אינו כן היה לו לכתו' כך בפסק הראשון וראינו כל מה שהאריך להוכיח שיחזור הכל לדוד' אחי אביה ואין בדבריו עיקר כלל ומה שכתב שאנו מבטלי' ב"ד הנתבע אינו הוא הב"ד אלא החכם כה"ר משה הנז' שהסכי' עמנו הוא ב"ד הנתבע ואפילו היה הוא התורה אמרה אחרי רבים להטות ודבריו בטלי' ברוב ולכן אנחנו גוזרים נח"ש על מי שנכסי' אלו בידו שימסרם ביד החכם ה"ר משה ברוך הנזכר ויתנו לשלשה האחים של רחל או ליורשי' שלהם נאם המבי"ט: