מביט חלק ב· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
סימן קמד
שאלה ראובן היה לו חוב על שמעון לזמן והוצרך למעות קודם הזמן ומכר ללוי השטר חוב שהיה לו על שמעון בסך כך שפחת לו מסך החוב כדי שיתן לו שאר מעות החוב והוא יגבם לסוף הזמן הכתוב בשטר כל החוב שהי' חיי' שמעון לראובן ועל זה בא שמעון הלו' ואמר למלוה למה תטרח למכור לאחרים אני בעצמי שאני חייב אפרע לך עתה כמו שנותן לך למי שאתה מוכר שאיני רוצה להקים עלי מלוה אחר חוץ ממך ואתה נוח לי שלא תדחוק אותי בהגעת הזמן והאחר אולי ידחוק אותי יורינו רבינו.
תשובה נר' כי הדין עם שמעון שיכול לומר אתה נוח לי מן הראשון ואפי' שהלכ' כחכמים פרק בתרא דכתובות ולא כאדמון שאו' השני נוח לי והראשון קשה ממנו זהו כשחתם הא' על השדה שהיה לו טענה עליו שנר' שמודה לו שאין לו טענה עליו ואיבד זכותו כחכמים אבל בנ"ד יוכל לומר בדבר שאין לו למלו' שום הפסד בזה כיון שהוא מוכר ולוקח מעותיו מיד ואינו ממתין לאריכות הזמן מה לך לטרוח למכור לאחרים אני בעצמי אתן לך מה שנותן לך האחר ולא תתננו ברשות שום מלוה אחר שעבד לוה לאיש מלוה ולא יהיה נוח לו האחר כמוך. עוד אני אומר כי גם שבמטלטלים אין דינא דבר מצרא כמו שהביא בטור ח"מ סי' קע"ה בשם הרב אל ברצאלוני שאין דין מצרנות אלא בקרקעות ולא במטלטלין נדון דידן עדיף ממצרנות שהוא מוחזק כמלוה וכשמסתלק המלוה מן המלוה מיד הוא מוחזק המלוה קודם הקונה אם רוצה הוא לפרוע ונר' לי לדמות ענין זה למה שכתב הרמב"ם ז"ל מפרק הספינה בפרק ד' של מכירה היו הפירות ברשות הלוקח כיון שקבל עליו המוכר למכור קנה לוקח אעפ"י שעדיין לא מכר ע"כ והרי שכיון שקבל עליו מוכר למכור אעפ"י שלא מכר לזה זכה זה שהפירות ברשותו ובביתו בפירות והכא נמי כיון שהוא היה מחזר למכור הרי הוא כקבל עליו למכור וזכה זה שהם בידו ואעפ"י שכבר מכר זה המלוה קודם שידע זה הלוה שמכר אפ"ה יוכל לומר בדעתי היה לקנות ממנו שטר חוב אם היה רוצה המלוה וא"כ מעת שהמלו' נתרצה למכור קנה זה אעפ"י שמכר לאחר ומצאתי למהר"י שורש עשרים שכתב שאעפ"י שאין דין מצרנות במטלטלים כמו שהביא בח"מ שמ"מ שותף שמכר חלק שיש לו עם שותפו במטלטלין שיכול השותף האחר לסלק הלוקח והביא ראיה ממה שכתב הרמב"ם בהלכות שכנים פרק י"ב א' מן השותפין או מן האחים שמכר חלקו לאחר מסלקין את הלוקח וכו' ולא עוד אלא המוכר קרקע שלו לאחר יכול חברו שבצד המצר שלו ליתן הדמים ללוקח ולסלקו עכ"ל הרמב"ם וכתב הוא ז"ל ומדהזכיר קרקע גבי בן המצר ולא הזכיר גבי אחים ושותפים אלא כתב סתם שמכר חלקו לאחר דמשמע איזה חלק שיהיה אפי' מטלטל ובנדון דידן עדיף זה משותף שהשותף מוכר חלקו שהוא בעין ומוכרה לקונה בקנין אפ"ה יכול לסלקו שותפו וכ"ש בנ"ד שכל מה שיש לזה מוכר שטר חוב שהוא המלוה היא ביד ורשות הלוה שיכול לסלק את הקונה ממה שהוא חייב לראובן ועוד שקנין שטרות הוא מדרבנן ומה שמכר המלוה לאחר הוא יכול למחול שהמוכר שט"ח לחברו ומחלו מחול וכשקונה הלוה עצמו הוא קנין גמור שבקבלת מה שמתפשר עמו הוא מוחל לו על שאר מה שפחת לו מן החוב ואלימא קנינו מקנין האחר אפי' שקדם האחר וקנהו כמו במצרנו' שאפי' שקנה הלוקח מסלקו המצרן מהבעל חוב שיש לו ה"נ הלוה מסלק את הקונה מכח שיש לו שהכל הוא ברשותו ואינו צריך שום קנין ואם היה בזה שום ספק המע"ה: