אור ברסלב
מביט חלק ב סימן קכא

מביט חלק ב· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

סימן קכא

סימן קכ

שאלה קכא המשכנתא של סורא דאנו עושים נפילה ושריפה על בכל המעות ואין הבעל הבית חייב לבנות ואם בעל המעות לא רצה לבנות אין בע"ה יכול להחזיק בה כי עדיין נשאר לו זכות לבנות כשיוכל או כשירצה ובין כך וכך יכול להשתמש בה לשטוח פירות וכיוצא בו ואין לבע"ח שום זכות בה אלא אחר כלות זמן המשכנתא כדאמר' ובמשלם שניא אלין תיפוק ארעא דא בלא כסף ואם יחזור ויבנה בעל המעו' ויוציא הרבה על בנינה אם יבוא בע"ה לפדות' מיד או אחר זמן מועט יוכל בעל המעות לומר לבע"ה אינו דין שלקחתי ממך בית ישנה ונפל' ובניתי' מחדש והוצאתי יותר מדמי המשכנתא ושתתן לי עתה שארית דמי המשכנתא ועל זה צריך לעשות פשרה ביניהם כפי מה שיראה לדיינים וכן דנתי כמה פעמים נאם המבי"ט השגה מדאמרינן בסוף השואל אי דא"ל בית זה אזל ליה ופרש"י מזלו גרם משמע דכיון שנעל הבית אין לו בגוף הקרקע כלום שאם יש לו בגוף הקרקע עדיין לשטוח בו הפירות וכו' עדיין השכירות קיימת והיכי קאמר אזל ליה עדיין השכירות קיימת לשטוח בו פירות או אם ירצה לחזור ולבנות עליו הרי הקרקע עדיין משועבד לשטוח או לבנין והנמוקי כתב נותן לו שכר שוכר כנגד מה שדר בו ומסתלק ע"כ ולמה יסתלק אם הבחירה בידו להשתמש בשיטוח או לבנות בנין כי עדיין גוף הקרקע משועבד לו ולא פסק השעבוד ועוד שהרי כתב הרב המגיד בסוף פכ"ד מה' מכירה בשם הרב ן' מיג"ש ז"ל שמי שלא מכר שהוא יכול לבנות ע"ג דיומדין ואם נפל הבית ובנה לוקח אותו אין המוכר יכול לבנות אף ע"ג דיומדין שלא שייר אלא אויר ביתו וזה בית אחר הוא ע"כ וכן בנדון לא שעבד בעל הבית גוף הקרקע רק לבית שנפל לא לבית אחר ואינו יכול לחזור ולבנות דכיון שנפל אזל ליה ואם בנה הוי בנין אחר ופנים חדשות באו לכאן והמשכנתא כבר הלכה לה ואבדה ומזלו גרם ואם בנה הוי בונה שלא ברשות ונותנין לו היציאה ואם דר בו זמן מחשבין הדירה עם היציאה ועוד היאך נאמר שאם חזר ובנה שתחזור המשכונה במקומה והלא פנים חדשות באו לכאן ובפי' אמר הגמרא אזל ליה ואיך נאמר שיעמוד בנכייתה אם הלכה לה המשכונה וזה בית אחר הוא ולא על בית זה התנו תנאיהם ואין לו על הבית רק היציאה לבד לא השבח ומחשבין על דירת הבונה ועוד אמאי לא מתרץ גמרא כשהקשה אי שאל בית זה אזל ליה הכא במאי עסקינן כשחזר השוכר ובנה שהמשכיר חייב לפרוע יציאה ושבח ולא הוי כבונה שלא ברשות מאי דקאמר חייב להעמיד לו בית אחר היינו שאם בנאו חייב ביציא' הבית ובשבחו ומה שכתוב בפסק לעיל יוכל בעל המעות לומר לבע"ה אינו דין שלקחתי ממך בית ישנה וכו' גם אני אומר שיפרע לו יציאותיו ויחשוב על הדיר' ומענין המשכנת' כבר הלכה לה ועל מה שכתוב צריך לעשות פשרה עדיין לא מצינו דין שתהיה הפשרה בהכרח ועוד שלפי דרך זה אין כאן אחריות על בעל המעות כי יחזור ויבנה ויפרע בעל הבית הנאתו ולא יפסיד בעל המעות רק טורח הבנין ע"כ על כל הטענות הללו נ"ל זה לעיל: אני תמה על כ"ת שמשוה שכירות למשכנתא דמפלגינן בינייהו בכמה מילי לענין מצרנות כדאמר בעלמא מאי משכנתא דשכונה גביה וסתם משכנתא שתא ובשכירות בכל חדש וחדש יכול להוציאו בימות הקיץ ולהכי כתב רש"י ז"ל בשכירות בית דמזלו גרם ואינו חייב להעמיד לו בית אחר ובשכירות אין לו בגוף הבית כלום וכן הנמוקי שכתב נותן לו שכר שוכר כנגד מה שדר בו ומסתלק שפיר קאמר דשכירו' הוי ואין לו אלא מה שדר בו וה"ה אם פרע לו מקודם שכירות כמה חדשים ונפל הבית מחזיר לו שכר החדשים שלא דר בו שנפל משום דהוי שכירות וא"כ מה שכתב כ"ת במשכנתא ולמה יסתלק אם הבחירה בידו להשתמש בשיטוח פירות וכו' אין הכי נמי שלא יסתלק הכא במשכנתא דמה שכתב הנמוקי ויסתלק היינו בשכירות דאינו פורע אלא מדי חדש ואם פרע לכמה חדשים אפילו בשכירות אינו מסתלק בלא מעות אלא שיחזיר לו בעל הבית מעות שכירות החדשים הבאו' וה"נ במשכנתא אינו מסתלק ואית ליה זכות בגויה דארעא לשטוח וכיוצא בו משום דהוי משכנתא דאלו בשכירות זוזי בעי לשלומי אם לקח פירות יותר מן החדשים שדר בבית ומה שהביא כ"ת מהבנין ע"י דיומדין דלא מצי בני כשנפל הבית שמכר וחזר הקונה לבנותו אדרב' משם קצת ראיה שהבית שנפל יכול לחזור לבנותה וכן במשכנתא אעפ"י שאינה מכירה כשנפל יכול לחזור ולבנות ובין כך וכך היא בחזקתו להשתמש בה כדא' וחזר כ"ת לומר דהא קאמר גמרא בפי' אזל ליה ואזל ליה מדעתי' דלא איירי אלא בשכירות ולא במשכנתא כדא' ומה שכתב כ"ת שיפרע לו יציאותיו ויחשוב על הדירה היינו במי שבנה שלא ברשות בקרקע של חברו אבל זה שיש לו עדיין מעות על המשכנתא ברשות הוא בונה ויחשוב לו גם על מעות המשכנתא ומ"ש עדיין לא מצאנו דין שיהי' הפשר' בהכרח אישתמיטתי' מה ששנינו וחוזרים חלילה עד שיעשו פשרה וכן גבי בונה כותל בחלקו ובא חברו לבנו' אצלו כתב הרמב"ם ז"ל פ"ג מהלכות שכני' דמגלגלין עליו דבר מועט כמו שיראה לדיינים דהוי כעין פשרה ומעתה נראה הדין אמת כמו שכתבתי קודם: עוד כתב כ"ת ועוד כי לפי דרך זה אין כאן אחריות על בעל המעות וכו' ואני כתבתי כבר שיעשו פשרה ויש כאן אחריות על בעל המעות שאם בא בע"ה לפדות המשכנת' מיד כשבנא' בעל המעות לא ישלם לו בעל הבית כל סך המעות שהוציא בבנין אלא משערין הבנין שהיה בנוי כשמשכן הבית שהיה ישן אלא שלא היה ראוי לעמוד אלא ד' שנים ועתה אחר זמן הנזכר נפל ובנאו שראוי לעמוד ח' שנים אם בא בע"ה מיד לפדותה ישלם לבע"ה מה שנשאר אחר הגיבוי מן המעות שקבל קודם במשכנת' וישלם חצי מה שהוציא עתה בבנין הבית שהיא ראויה להתקיים ח' שנים וכשמשכן אותה לא היתה ראויה להתקיים אלא ארבעה ואם לא בא לפדותה אלא אחר ד' שנים שבנה לא ישלם כלל מהבנין שבנה אלא מה שנשאר במעות המשכנתא שקבל אחר שינכה כל השנים שעברו וא"כ הרי יש לו לבעל המעות אחריות בין רב למעט נאם המבי"ט:

תוכן העניינים

מביט חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה