אור ברסלב
מביט חלק ב סימן פד

מביט חלק ב· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

סימן פד

סימן פג

שאלה פב ראובן שתבע משמעון חזקת החנות אשר הוא יושב בה באמרו כי זה כמה שנים משכנה בידו על סך מעות שקבל ממנו והתנה עמו לנכות מדמי המשכנתא בכל שנה ושנה סך מה באופן שלסוף שניא אילין תפוק בלא כסף ועתה רוצה לפדות חנות ממנו ואומר שיעמוד עמו לדין וחשבון נכית' השנים שעברו כדי לברר מה שהוא חייב לעת כזא' וכל מה שיתברר שהוא חייב לו אחר נכיתת השנים שעברו הנה מוכן ומזומן לפרעו משלם שיתן לו חנותו לשבת בה ואל ימנע טוב מבעליו ויען שמעון ויאמר שאמת הדבר שכך התנה עמו אבל שהוא חייב לו מה שפרע בעדו לגוי בעל החנות הנזכר בשכירות השנים שעברו שיעלה הכל לסכום נכיתת השנים הנזכר שיבא ויכפר על זה באופן שדמי המשכנתא כולם שרירים וקיימים ובמקומם הם עומדים שיפרעם לו ויקח חנותו: וראובן משיב ואומר כי אין בפיהו נכונה כי שכירות הגוי עליו אין דבר חי ה' שכך היה התנאי ביניהם לנכות לו בכל שנה סך מה מנוקה ומשופה מכל הוצאה באופן שבמשלם שנייא אילין תפו' משכנת' דא בלא כסף שאל"כ לעולם יצא שכרו בהפסדו: זאת ועוד כי הנה שטר המשכנתא בידו של שמעון לזכות ולראיה ביניהם שיוציאהו ומשם יתברר האמת כי לכך נכתב ונחתם ומפיו של שטר המשכנתא אנו חיין ולא מדבריו: ועל זה הוציא שמעון הנז' שטר המשכנתא הנז' וז' תארו: בפנינו עדים ח"מ הודה ראובן הודאה גמור' שרירא וקיימ' איך הוא חייב חוב גמור לשמעון מ"ב פרחים זהב סולט' יפים וטובים ומשכן לו בהם החנות שיש לו בשוק פלו' עם כל הכח הזכות והשעבוד שיש לראובן הנזכר בה במשכנתא דסורא בנכיתא שלשה פרחים בכל שנה ושנה שעולים שני המשכנתא הזאת ארבע עשרה שנה ובמשלם שנייא אילין תפוק המשכנתא דא בלא כסף: והתנו ביניהם שלא תפדה המשכנתא הזאת עד עבור שתי שנים רצופות הבאות האלה מתחילים מר"ח פלו' ואילך ומשם ואילך הרשות נתונה ביד כל א' משניהם הממשכן הנ"ל לפדותה ושמעון הנ"ל לתבוע ממנו מעות הנשארים כאש' נתחייב ראובן הנז' לפורעם תכף ומיד בלי ערעו' ופקפק כלל ואחריות מכל מיני ערעורין שבעולם וכל הוצאות שיצטרך להוציא שמעון הנז' על המשכנתא הנז' הכל הוא על ראובן הנז' לסלקם להוצאתו הן שיהיו בדיני ישראל הן לפני הערכאות נתחייב לפורעם פרעון גמור ושלם חוץ מדליקה ומפולת ח"ו שהוא על השמעון הנזכ' וקנינא מיד ראובן ומיד שמעון הנ"ל על כל הנ"ל קנין שלם מעכשיו במנא דכשר למקנייא ביה: הכל באחריות גמורה וחמר וחזק כל שטרי משכנתות דנהיגי בישראל כהוגן וכתיקון חז"ל דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי בביטול כל מיני מודעות שבעולם מראשן ועד סופן וזה היה ביום פלונ' משנת פלו' וקים פלו' עדים עד כאן טופס העתק השטר אשר ביניהם אות באות ועל זה דברי ריבות בשערנו זה אומר בכה וזה אומר בכה ובעי' היא ולא איפשיט' עד עת בוא דברו אמרת ד' אמרת טהורה מזוקקת שבעתי' ויורנו מה יהיה משפט האנשים האלה זאת ועוד יודיענו רבינו אם בתוך זמן המשכנתא הנזכר' העלילו גוים על שמעון ואיימוהו להוציאו מחנות ולהזדייף עליו בדמי השכירות והוצרך שמעון להוציא ולפזר להציל עצמו מיד עושקו אם חייב ראובן לפרוע לו מה שהוציא או לא גם את זה לעומת זה ילמדנו רבינו אור עינינו וישיבנו בתשובה שלימה ותהיה לנו לעינים ונדעה דרך זו נלך ושכרו כפול מן השמים: תשובה נראה דחנות זו לא היתה של ראובן אלא של גוי והיה לו לראובן חזקה כמו שהוא דרך החזקות בכל המקומות כי מי שיש לו חזקה בחנות או בית של גוי אין חבר

ו יכול לשוכרה מן הגוי אלא מן היהודי שיש לו בה חזקה וכמו שהיה יכול ראובן להשכירה לאחרים כן היה יכול למשכנה כמו אם היתה שלו אלא שלא היה יכול להתנו' שיוכל המלוה לתבוע המעות אחר הב' שנים דדוקא הלוה הוא שיכול לפדותה דאמלוה היא דמחמרינן טפי בענין רבית וכמו שהוכחתי בתשובה. כי כן היא סברת הרמב"ם ז"ל וכמו שכ' הרב מ"מ ז"ל וכן נמוקי יוסף ועכ"ז המשכנתא כמו שכתבו המפרשים ז"ל דכל שהתנה בדבר שיש בו רבית בהסתלק תנאו האיסור יתקיים המקח ולענין מה שטוען שמעון שפרע לגוי בעל החנות שכירו' כפי התנאי הכתוב בשטר לא היה לו לפרוע כלל כי הוא היה מנכה מן המ"ב פרחים השכירות בכל שנה ואיך יהיה פורע שכירות שני פעמים ואם הגוי היה תובע ממנו שכירות היה לו לשמעון לומר לראובן שיסלק תביעת הגוי מעליו כמו שנתחייב בשטר לסלקו להוצאתו מכל ערעור ותביעת שכירות, הגוי בכלל זה ואם ראובן לא היה בעיר ותבע הגוי השכירות משמעון היושב בה יש לו דין לנכו' מה שפרע לגוי השכירו' כי ראובן היה לו לרצות את הגוי ולתת לו השכירות כדי שלא יוציא את שמעון מן החנות ולכן צריך שיתברר אם פרע ראובן לגוי השכירות של השנים שישב שמעון בחנות אם לאו ואפי' שפרע היה לו לתת כח ביד שמעון שלא יוכל הגוי לתבוע ממנו אם יהיה לו עדות בכתב או על פה שפרע לגוי כדי שלא יתבע משמעון ואם לא עשה כן איהו דאפסיד אנפשיה וחייב לנכות לשמעון מה שיברר בפני ב"ד שפרע לגוי בשכירות החנות והוא ילך ויתבע מן הגוי אם לקח שכירות ממנו ומשמעון ואם אומר ראובן כי בתנאי כך משכנה לשמעון שהוא יפרע שכירו' לגוי מלבד מה שהוא מנכה לו מן המ"ב פרחים הוא צריך להבי' ראיה על זה או ישבע שמעון שלא התנה עמו כך ואם מנהג המדינה הוא פשוט כי כל הממשכן חנות של, גוי ויש לו חזקה בה שהוא פורע לגוי השכירות מלבד מה שמנכה ליהודי יהיה עליו מה שיתן לגוי ולא ינכה ליהודי שום דבר ועל דבר תביע' שמעון שהעלילו עליו להוציאו והוצי' על זה להציל עצמו צריך שיתברר אם היה בדין מה שתבעו ממנו או לאו ואם היה ראובן מצוי בעיר למה, לא הודיעו כי הוא היה חייב לסלק מעליו כל ערעור ובאו הדברים בלתי מפורשים, בשאלה וכשיפרשום נפרשם גם אנחנו נאם המבי"ט:

תוכן העניינים

מביט חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה