מביט חלק ב· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
סימן מד
שאלה על מה שאירע בדמשק שהוציאו את היהודים מן הבתים אשר היו אצל מרגז שלהם סביב ועמדו כמה זמן ריקניות ואח"כ קם א' מבעלי הבתים ונתפשר עם השופט שיניחם להחזיק בבתים ונתן משלו על כל הבתים סך מעות ותובע לכל א' מבעלי בתים שיפרעו חלקם וקצת' אומרי' שאינם רוצי' ליכנס עוד בביתם שהם יראים שמא יעלילו עליהם אלא שרוצים למכור בעד שימצאו וקצתם טועני' כי קודם הפשרה נכנס הוא בביתו ואחרי' ג"כ נכנסו ולא דברו להם מאומה וא"כ מה שנתן היה בחנם ואחרים טועני' כי השופט היה מתרצה בחצי ממה שנתן הוא אלא מפני שנכנס הוא בבית קודם החמירו עליו והוצרך לתת מה שנתן ושהכל היה שלא מדעתם כי מי אמר לו שיוציא המעות על בתיהם יורנו רבינו אי זו דרך ישכון אור: תשובה לכאורה נראה דהוי כמי שפורע חובו של חבירו שלא מדעתו דאמרי' בגמרא דהוי מבריח ארי מנכסי חבירו דפטור ואפ"ה נ"ל דלא הוי מבריח ארי אם קודם שנתפשר הוא עם השופט לא היה להם רשות כלל להכנס בבתים ועתה יש להם רשות חייבי' לפרוע מה שנהנו וכמו שהביא בנ"י פ' הכונס בשם הרא"ש ז"ל דלא דמי ההוא דהתם למבריח ארי כו' דכיון דיצא הבית מחזקת ישראל ובא ליד הגוי אין מצוי שיחזור ליד ישראל בלא דמים וזה הוציא מיד הגוי נוטל מה שההנהו וכן דעת הר"מ מקוצי בס' המצות שלו ע"כ ובנ"ד נמי הרי יצאו הבתים מחזקת בעליהם לענין שלא היו יכולין לדור בהם אלא למוכר' לנכרים מפני שהיו סביב המרגז וזה שנתפשר עם השופט הוציאם מיד הנכרים שיוכלו לדור בהם וכן הביא שם ובתו' מתשובת רבי גרשון ז"ל דנכרי אנס שאנס ביתו של ישראל ובא ישראל אחר ולקחו ממנו שלא יחזיר לבעלים בחנם אלא יתן מה שהנהו ונ"ד נמי אנסו הבתים שלא ידורו בהם היהודים ובא א' מהם ונתפשר נוטל מה שפרע כפי חלק כל א' ונ"ד עדיף דהוי כמו שותפין בהיזק שבא על בתיהם בבת א' על סבה א' שהיו סבי' המרגז ואם היה להם איזה תיקון היה ג"כ בבת א' וכולם חייבים לפרוע כפי ערך שווי' הבתים ואם יתברר שהעלילו על זה המפשר קודם מפני שנכנס בבית בלא רשות יטילו עליו ב"ד קצת כפי מה שיראה להם שיקחו ממנו על זה והשאר יפרעו לפי ערך שווי הבתים ואם יש מי שאינו רוצה ליכנס עוד בבית אלא שרוצה למוכר' לנכרים אינו חייב לפרוע שהרי אינו נהנה ושלום על כל בתי ישראל מבי"ט: