מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
סימן שנא
שאלה שנא ראובן לקח מעות מגוי בריבי' ע"י שמעון שסרסר ביניהם ונתן ראובן משכון לגוי והלך לו למדינת הים ומת שם וחיים לכל ישראל שבק והניח את לוי לאפוטרופוס ואחר זמן הרבה אחר שנסתלק לוי מהאפוטרפוס תבע שמעון מלוי האפוטרופוס באמרו שהוא היה ערב לגוי בעד ראובן ושמכר המשכונו' ולא הספיקו דמיהן לתשלום החוב באופן שנשאר חייב ראובן לגוי סך מעות ותבע שמעון המעות הנז' מלוי האפוטרו' בערכאות בעלילות דברי' שהביא עדים גוים לפני הקאד"י שלוי היה חייב לו הסך הנז' והוציא מלוי הסך הנז' בדיני האומות ועתה ילמדנו רבינו אם היה לשמעון דין לתבוע מלוי האפוטרופוס' המעות הנז' בדין תורה ואם יכול עכשיו לוי לתבוע ולהוציא בדין תורה מעות אלו שנתן לו לשמעון מאחר שלקחם ממנו בדיני גוים בעלילות דברי' לא בדיני ישראל:
תשובה אמרי' פ' גט פשוט גוי כיון דדיניה בתר ערבא אזיל אי לאו דאתפסיה צרריה מעיקרא לא הוה מקבל ליה וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ' כ"ו מהלכות מלוה היה המלוה גוי אין היורשים חייבים לשלם שמא אביהם נתן ליד הערב כל החוב שהיה עליו מפני שהגוי תובע את הערב בתחילה וא"כ בנ"ד נימא נמי אפילו נודע שהיה ערב עליו ופרע שמא אבי היתומים שהוא ראובן נתן לו קודם ומפני שכתב שם הרב בעל מ"מ כי אין דין זה אלא במקום שדרך הגוים כן ואפשר שבמקו' ערכאו' זה לא היה דין הגוי' כן נאמר שאפ' היה ערב. ליש' לא היה יכול לתבוע מלוי בדיני ישראל עד שיבי' ראיה שהיה ערב לראובן ושפרע בעדו וכמו שכת' הרמב"ם ז"ל והו' שהיה לוי עדיין אפטרופוס אבל אם נסתלק כבר מהאפוטרופוס ולא נשאר בידו שום דבר מנכסי היתומים אין לו לשמעון עליו שום תביעה אפי' הביא ראיה שהיה ערב ושפרע לגוי וכ"ש שראובן נתן משכונות ליד הגוי ומסתמא המשכונות שווי יותר מהחוב ולא היה הוא צריך לפרוע לגוי ואם נעשה ערב הי' לו לפרוע לגוי וליקח המשכונות ולמכרם ומסתמא היה בהן כדי החוב כמו שכתבתי והיה צריך הוא להביא ראיה שלא היו שוות המשכנות כדי החוב ואם כן טוב עשה שמעון להוציא מלוי שום דבר ולא היה לו רשות לגבות מלוה ע"י הערכאות וחייב להחזיר לו כל מה שלקח ממנו ויעמוד לדין עם היתומים אם יברר שהיה ערב לאביה' ושהיו המשכונו' פחותות מן המלוה ופרע הוא החסרון יפרעו לו היורשים החסרון אם נודע שלא פרע אביה' הלוה חובו קודם שימות וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פרק כ"ו:
נאם המבי"ט:
תם ונשלם ח"א
סוף הספר