מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
סימן שמב
מלשון הרמב"ם ז"ל שכתבתי למעלה או ששלח מעות ממקום למקום נר' כי מלבד מה שהם קשורים בסודרו צריך שיהיה הסודר קשור על בטנו נגד פניו באזורו או בחלוקו באופן שאם יותר הקשר ירגיש ויראה אותו וישמרנו היטב ואם קשרן כיוצא בזה מאחוריו אינה שמירה מעולה דשמא יותר קשר הסודר הקשור באזורו או קשר המעות הצרורין בו ולא ירגיש מפני שהוא לאחוריו וישוב לשון הרב ז"ל הוא כך צריכין שיהיו צרורין פי' מונחין בכיס או בסודר וצרור בכריכה מבחוץ בחוט או במשיחה וכיוצא בו כדי שלא יפלו המעות מן הכיס או הסודר כי כיוצא בזה נקרא צרור הכסף או צרור מעות ואחר זה יהיו מונחין בידו או קשורים כראוי ועל בטנו כמו שפי' כי אם יפול הכיס או הסודר עצמו עם המעות ירגיש וכדומה לזה לאחוריו הוי פושע וכן כדומה לזה הפי' לפניו הוי פושע כשהוא בביתו וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה וכמו כן אם נתן הכסף וכו' או שקשר אותם בסדינו או על בטנו בכל אלו פושע וכו' ע"כ וזהו מה ששנינו במשנה צררן והפשילן לאחוריו וכו' חייב שלא שמר כדרך השומרין ואמרי' בגמרא צררן והפשילן לאחוריו מאי הוה ליה למעבד נראה דחשיב לה גמר' שמירה מעליית' והיינו משום שהם קשורים בגוונא דפי' אלא דאסיק רבא כדאמר קרא וצרת הכסף בידך אע"פ שצרורין יהיו בידיך ולא סגי בשמירת צרירה והפשלה לאחוריו ומשום דקרא דכסף בידך איירי בדרך כדכתיב והלכת אל המקום משמע דצררן והפשילן לאחוריו ואפילו קשורי' כגוונא דפי' לא הוי' שמירה מעליא אבל אי צררן והפשילן לפניו כה"ג בדרך הויא שמירה מעליא דהוי כמו בידו כיון שהם לפניו דרואה ומסתכל וממשמשם בכל עת ולישנא דהפשלה הכי משמע שהוא תולה לאחריו הסודר שהמעות קשורים בו כמו שפי' רש"י ז"ל צררן בסודרו והפשילן לאחוריו דהר"ן ז"ל פי' בסדינו והיינו משום שהוא מעוטף בו ולפי' רש"י ז"ל אם אין הסודר קשו' באזורו, מאחוריו מיד הם נופלים ואפי' שיהיה קשור אפשר שיותר קשר המעות מקשר הסודר ולא ירגיש ולהכי הוא שמירה פחותה וכן גבי סדין אפשר שיותר המעות אם הוא לפניו כה"ג הויא שמירה מעליא כדפי' דהוי כמו בידך וכמו שכתב הרא"ש ז"ל אע"פ שיהיו צרורין יהיה בידך כלומר כמו בידך שעיניך תמיד עליהם כגון צררן בסדינו התלוי לפניו בעטוף באופן שאינו נופל מעצמו ואם הוא סוד' הוא קשור באזור באופן שאינו נופל כמו מי שתולה תפילין בכיסן ביתד או במסמר שהוא בטוח שלא יפלו מעצמן שהן תלוין בו וכן כל לשון הפשלה הויא כה"ג כדתנן בי"ט פ' המביא וכן המוליך את התבן לא יפשיל הקופה לאחוריו ופי', רש"י ז"ל דגנאי י"ט הוא שנראה כמתכוין למלאכה רבה או להוליך למקום רחוק כדרך חול ע"כ והיינו כשהקופה תלויה מאחוריו והוא אוחז בידו במקל שבאזני הקופה או בחבל הקשור בה או שהחבל הקשור בה קשורה באיזורה דכי האי גוונא יכול להוליכה למקום אחר וכן הא דתניא ריש פר' כיצד הרגל היתה קופתו מופשל' מאחוריו ופשטה צוארה ואכלה ממנו והיינו שהקופ' מופשלת מאחוריו ונאחז' באיזורו או במקל שבידו וכיוצ' בזה שיכול' הבהמ' לאכול ממנה והיא מכבידה עצמה על הקופ' כשהיא קופצת כדא' התם בקופצת ואם כן הפשילן לאחוריו דמתניתי' דשומרים הויא כה"ג כדפי' לעיל ונראה כי לפי מה שכתבתי ולפי מה שאמר הרב ז"ל או קשורים כראוי על בטנו מכנג' פניו שאם הניח בחיקו כיס או סודר קשור במעות צריך שהסדו' יהיה קשור באיזורו בחלוקו שלא יפלו אם יהיה איזורו רפוי ובלאו הכי לא הויא שמירה מעלייתא אבל אם מניח הסודר תוך מלבושו שעושין בו כעין כיס נראה דהויא שמירה מעלייתא וכמו שנראה מלשון הרב ז"ל בפי' המשנה שכתב כמו כן אם נתן הכספים במלבושו שעושין בו כמין כיס וכו' הוי פושע וכו' ע"כ והיינו כשהוא בבית אבל כשהוא בדרך הויא שמיר' זו כשמירה שכנגד בטנו כמו שהשוה הרב ז"ל שמירות אלו בלשון זה ובמה שכתבתי נסתלקו דברי הדיין שכתב ואני לא כן אדמה על מה שהבאתי ראיה מלשון הרב ז"ל וכל מה שכתב אחר כך לדחות מה שכתבתי שהיה חייב אף על פי שכתב לו קומישיון לארגא דחיות בעלמ' ואינו צריך להשיב עליהן חתמו בו ב' חכמים ידועים המבי"ט: