מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
סימן שא
נשאלתי על נוסח פרוזבול שנכתב בפני ב"ד מכמה בתי דינין בדורינו זה וזה נוסחו בפנינו עדים חתומי מטה בא פלוני בן פלוני ואמר לנו דעו לכם הדיינים שאני מקנה ומזכה קרקע ד' אמות מקרקע שיש לי בא"י לכל ב"ח שלי שאין לו קרקע וכל חובות שיש לי אצל כל אדם מוסרני לכם הדיינים כדי שאגבם כל זמן שארצה ואנחנא בי דינא דחתימין לתתא הוזקקנו לדבריו וכתבנו וחתמנו לו פרוזבול זה כדי שיגבם כל זמן שירצה והיה זה ביום פלוני כך לחדש פלוני משנת פלו' ליצירה וקיי' וכתב החכם השואל שפרוזבול זה פסול מתוכו ושאין לדון על פיו ואני הצעיר הנשאל נ"ל שלא נפסל הפרוזבול מצד מה שכתוב בו שהמלוה זיכה ללוה ד' אמות מהקרקע שיש לו בא"י כיון שנכתב בתוכו גופו של פרוזבול השנוי במשנה כי לא נהגנו בשמיטות שעברו לכתוב אלא גופו של פרוזבול בלא זיכוי ד' אמות כי סמכנו על רוב העולם שיש להם קרקע כל שהוא או לפחות עציץ נקוב מונח על גבי יתידות באויר ומפני שסמכנו ג"כ על הפוסקים שפסקו הלכת' דלא כשמואל דבעי ב"ד ממוחה כב"ד דסורא ונהרדעא אלא בכל ב"ד וב"ד יכול לכותבו נמסר הפרוזבול ביד בתי דינין רבים וכל א' משנה בו כפי דעתו לכתוב בו שמזכה המלוה ללוה ד' אמות קרקע משלו ונוטלין קנין מהמלוה על כך אע"פ שאינו צריך אלא כל שהוא ולא נפסל הפרוזבול בשביל שכתבו בו דבר שאינו צריך וכמו כן בפרוזבול של נדון שלפנינו ג"כ שנכתב בו שהיה מזכה המלוה ללוה ד' אמות שיש לו בא"י לא נפסל בכך והרי הוא כמו שלא נכתב ואם יש ללוה קרקע אפילו עציץ נקוב מה שיש לרוב העולם דנין ע"פ הפרוזבול הנז' ויש לתת סברא לב"ד שסדר פרוזבול זה שהיה מקנה המלוה ללוה ד' אמות של א"י גם כי הלוה יש לו ג"כ ד' אמות בא"י מפני שנראה שהלוה לא ירצה ליסמך על ד' אמות של א"י לחובתו אבל המלוה שאין לו קרקע וחושש שאין ללו' קרקע ג"כ הוא רוצה לסמוך על ד' אמות שיש לו בא"י ולהקנותם ללוה שלא מדעתו מפני שזכות הוא לו שאין כותבים פרוזבול אלא על הקרקע אבל מ"מ נ"ל שהיה טוב יותר שלא לכותבו כמו שכתב החכם השואל שהרי נר' מכמה מקומות שאין ד' אמות של א"י מועילו' לשום דבר כמ"ש הרמב"ם בהלכות שלוחין ושותפין ובפרט בענין הפרוזבול נראה מהמשנה שאין מועיל ד' אמות של א"י ואפ"ה אם יהיה איזה קרקע ללוה דנין ע"פ פרוזבול זה אבל אם אין ללוה שום קרקע נר' שאינו נאמן המלוה לומ' שזיכ' לו קרקע שהרי כתוב בפרוזבול זה שהקרקע שיזכה לו הוא ד' אמות של א"י ואין סומכי' עליהם כמו שכתב ואם לא היה כתוב כך נ"ל שנאמן המלוה לומר אני זכיתי לו מהקרקע שלי כל שהוא כמו שנאמן אדם לומר פרוזבול היה לי ואבד ובהאי מגו נאמן כמו שנאמן בטענות אחרות מיגו שיכול לומר פרוזבול היה לי ואבד וכמו שכתב הרמב"ם מהלכות שמטה פ' ט' ולענין מה שסיפק החכם השואל על נוסח פרוזבול זה כי מתחלה נכתבו בלשון עדים ואח"כ בלשון דיינים יש לספק יותר שמתחלה נכתב בפנינו עדים ח"מ ולבסוף כתיב בי דינא דחתימין לתתא שנראה שהדיינים והעדים חותמי' בו ולא נודע מי הם החתומים אם הדיינים אם העדים או שניהם ביחד או החתומים הם העדים והדיינים ולמה שספק החכם השואל נר' שלא נפסל הפרוזבול בזה שהרי שנינו במשנה זהו גופו של פרוזבול מוסר אני לכם פלו' ופלו' הדייני' שבמקום פלו' כו' והדייני' חותמי' למטה או העדים ולשון זה עצמו כתב הרמב"ם ז"ל בפ' תשיעי שנרא' שאפי' שכתוב הפרוזבול בלשון דיינים שיכולי' העדי' לחתו' בו אלא שאפשר לפרש לשון המשנה שכשהעדים חותמי' בו כתוב למעלה בלשון עדים בפנינו עדים וכו' בא פלו' לפני הדיינים ואמר להם מוסרני לכם פלו' ופלו' הדיינים וכו' אלא שהרמב"ם כתב בפי' המשנה והדיינים חותמים למטה או העדי' ללמדך שהוא מותר בדבר זה להיות הדיין עד והעד דיין שלא כדברי החכם השואל שכתב והא אין עד נעשה דיין ולענין מה שספקתי אני גם כן לא נפסל הפרוזבול בכך וכמו שנראה בח"מ בסי' צ"ז בענין זה הכלל שלא היה ראוי לשנות שינויי' אלו בפרוזבול זה אבל לא הפסי' המלוה שיש ללוה הקרקע בכך ודנין על פי הפרוזבול כמו שכתבתי בחול המועד נכתב ע"י אחר המבי"ט: