מביט חלק א· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
סימן רפג
כתב החכם נר"ו בטענה הא' שמן הדין אין משביעין ולא מחרימי' את העדי' דשבועי העדו' דכתי בקר' היינו כשרצ' העד לישבע אבל לכופו לישב' אין לנו וכדתנן שבועת העדות כיצד אמר לעדים בואו וכו' שבועה שאין אנחנו יודעים לך עדות או שאמרו אין אנו יודעי' לך עדות משביע אני עליכם ואמרו אמן הרי אלו חייבים משמע דדוק' מפני שהם רצו לישבע מעצמ' או לקבל שבועה שהשביעם וענו אחריו אמן דהא אם לא רצו לישבע ולא לענות אמן אינו יכול להשביעם על כרחם וזה דבר פשוט לא ניתן ליכתב לעוצם פשיטותו וכן. כתבו הריב"ש והר"ש בן צמח ז"ל בתשובותיהם עכ"ל. ואני אומר דאינו פשוט וניתן לי מקום לחלוק ולכתוב עליו דאם השביעם התובע אף על פי שלא ענו אמן חייבים כיון שאמרו אין אנחנו יודעים לך עדות וכמו שכתבו התוספות שם פרק שבועת העדות עלה דמתניתין דלרבנן נקט אמן כדי לקצר והוא הדין אם אמרו אחר כך אין אנו יודעים לך עדות וכולי וכן נראה מדברי רש"י והר"ן ז"ל והרמב"ם ז"ל ריש פ"ט כתב וכן אם השביעם התובע וכפרו בו אע"פ שלא נשבעו ולא ענו אמן אחר שבועתו כיון שכפרו הרי אלו חייבים והוא שישביעם בב"ד עכ"ל הרי בהדיא דאפילו שלא רצו לישבע ולא לענות אמן משביעם ואם כפרו חייבים ורבינו יונה ז"ל כתב דאם אמרו אין אנחנו יודעים חייבים דכמו שקבלו עליהם השבועה דמי וכתב עוד דאין אנו יודעים לך עדות לאו כמקבל שבועה היא ולאו כאומר איני מקבל וחייב אבל שותק כאומר איני מקבל דמי נראה דמושבע אפילו מפי אחרי' אפי' שתקו כו' ומורינו הרב ריב"ר ז"ל הבי' בשם הרמב"ן ז"ל דמושבע מפי אחרי' אפילו שתקו חייבי' ומה שכתב לא ניתן ליכת' לפשיטותו הרי כתב שכתבוהו הריב"ש והר"ש ז"ל ומה שכתב וכיון דאינו יכול להשביעם אינו יכול להטיל עליהם חרם אני אומר כיון שיכול להשביעם יכול להטיל עליהם חרם ומה שתלה במנהג שהאחרונים נהגו להטיל חרם על כל מי שיודע עדות וכו' היינו בדיינים או הצבור שמטילים חרם על כל מי שיודע וכו' וכמו שכתב בח"מ סי' ל"ו וכן כשאדם צריך לעדות מצוה להחרים כל מי שיודע לו עדות שיבוא ויעיד אבל התובע בעצמו אינו תלוי במנהג יכול להטיל חרם על העדים כמו שיכול להשביעם ועל טענה הד' שכתב שלא היה חייב הר"מ ן' שושן לנהוג הנידוי כמנהג מקומו שנוהגים כהרשב"א והרא"ש ז"ל דמי שנוגע בעדות אינו נתפס בשבועת העדות ולא בחרם יכולים הם להשיב כי גם הם הנוהגים כראב"ן שחולק על זה הוי מנודה כמנהגם וסברתם שסוברים כראב"ן דמייתי ריש פ' שבועת העדות במרדכי ובהג' הרא"ש ז"ל וג"כ יש שגמגם במה שדחה החכם יצ"ו סברת ראב"ן ולכן לא חתמתי במה שכתב ואחר כך מפני דרכי שלם שהפצירו בי חתמתי וז"ל רוב הטענות מוכיחות ענין הנרצה ולכן ראוי לרב ה"ר משה ושכנגדו לקיים מה שכתוב למעלה נאם המבי"ט: